אות פתיח היא אותה אות אורנמנטלית, מקושטת או מוגדלת, המופיעה לעיתים בפתיחה של פרק (אות ראשונה של פסקה ראשונה) כאלמנט עיצובי.
ציור ועיצוב אותיות פתיח היה תחום של אומנות עתיקה, ועדויות לה ניתן למצוא בעבודות טקסט בנות 600 ואף 800 שנים.
באמנות יהודית עתיקה, אנחנו מוצאים אותה הרבה בסידורים, תהלים והגדות.
הדוגמה היהודית היפה והמפורסמת ביותר, אויירה על ידי האמן יואל בן שמעון, בצפון איטליה בסביבות השנה 1450, ויש שמכנים אותה "הגדת רוטשילד".
סיפור מקרה: ג'סיקה היש, אמנית לטרינג
ג'סיקה היש, מעצבת ומאיירת, גילתה כבר בצעירותה את אהבתה לעיצוב ולציור אותיות, או בעברית צחה: לטרינג (-:
"כסטודנטית, הרגשתי שפונט ייחודי ומקושט הוא מה שנחוץ כדי להרים את העיצוב שלי, לעומת עבודתם של הסטודנטים האחרים." ג'סיקה השאפתנית השתתפה בתחרויות עיצוב נחשקות, והצורך להתבלט נשף בעורפיה. "לא היה לי כסף לפונטים מעוצבים ומיוחדים במאות דולרים, אז עיצבתי אותם בעצמי."
כך גילתה היש שהיא אוהבת יותר מכל לעצב אותיות, ובמיוחד – את האות האלגנטית הראשונה שפותחת מאמר או פרק – אות פתיח. באנגלית קוראים לזה DROP CAP.
אבל איך מוצאים עבודה בז'אנר כה נישתי וזניח?
לזמן את עבודת חלומותיך
בתחילת הקריירה שלה כמעצבת פרילנס, הקימה ג'סיקה היש אתר שנקרא DAILY DROP CAP, בו העלתה מדי יום עיצוב של אות פתיח אחת, כולל אפשרות להוריד ולהתקין אותה באופן חופשי לשימוש פרטי.
מן הסתם אתם מזדהים באהדה. בתוך ליבו של מעצב מתחבא תמיד פרוייקט צד. משהו שחלמנו לעשות פעם, כשיהיה לנו זמן… בינתיים, אנחנו עסוקים בלרצות לקוחות ולבצע לפרנסתנו עבודות מעניינות ומלהיבות הרבה פחות. וזמן? כנראה שאף פעם לא יהיה לנו זמן.
אך נראה שקיימת דרך לזמן אלינו את העבודה שאנחנו רוצים באמת, והיא – ליצר אותה לעצמנו, גם אם היא לא כלכלית בתחילה.
זה מה שג'סיקה היש עשתה.
בתוך ליבו של כל מעצב מתחבא תמיד פרוייקט צד.
משהו שחלמנו לעשות פעם, כשיהיה לנו זמן…
זה מה זג'סיקה היש עשתה.
היא אתגרה את עצמה ליצור ולפרסם מדי יום אות פתיח חדשה, ולהעניק אותה לגולשים, ללא כל תמורה.
"בתקופה שפתחתי את DAILY DROP CAP לא היתה לי אף עבודה אמיתית בתחום של לטרינג. זו פשוט היתה הדרך שלי לוודא שאני "שומרת על כושר" וממשיכה לפתח את תחום העיצוב שאני אוהבת באמת."
ומה קרה?
בדיוק מה שהאגדה מבטיחה שיקרה. האתר משך אנשים, תגובות וביקורות חיוביות. היש הוזמנה להרצות בכנסים מקצועיים, וכן, עכשיו גם העבודות הרציניות בתחום האהוב עליה בעולם – התחילו לזרום.
כיום, מגדירה היש את עצמה "אמנית לטרינג" ועוסקת בכך לפרנסתה, בהצלחה עולמית מרשימה. בין לקוחותיה נמנות אפל, אדובי, פייסבוק, נייקי, טארגט ופינטרסט ועוד רבות אחרות.
לא יהיה עוד אחד כזה, אף פעם
כשהיא מתייחסת ללטרינג, מדייקת היש את ההבדל בין קליגרפיה או עיצוב פונטים לבין אמנות של ציור ועיצוב אותיות (לטרינג):
"אני יותר כמו הדוד המוזר שלכם, זה שבנה לכם במו ידיו בית בובות מקסים ומלא פרטים ואביזרים, ולא יבנה עוד אחד כזה לאף אחד, אף פעם…"
איך היא עושה את זה
אם תהיתם, כך נראה התהליך וכאן תוכלו להתבונן איך הופך השרטוט לווקטור.
לטרינג בעולם האמיתי
מה אפשר לעשות עם עיצוב של אות פתיח או אומנות לטרינג, בעולם העיצוב הגרפי היומיומי, אתם שואלים?
היש מעצבת לוגואים, אריזות, כרזות וכריכות ספרים – ממש כמו כל מעצב גרפי, אך עם הטוויסט שהפך לסימן ההיכר הבולט שלה בתעשייה.
קשת ססגונית בסצנת התרבות
כשמעצב מנכס לעצמו שם של מומחה בתחום ייחודי, סופו שממציאים פרוייקטים מופלאים במיוחד כדי לעבוד איתו!
הוצאת הספרים הנחשבת 'פנגווין', הגתה סדרת אספנות יפיפיה במיוחד של ספרי מופת קלאסיים בשפה האנגלית. הוגי הסדרה תכננו מראש שהסדרה תכלול 26 ספרים ותציג אות DROP CAP בעיצובה של היש על כל כריכה – ספר לכל אחת מאותיות ה ABC האנגליות.
כריכות הספרים – כל אחת בצבע דומיננטי אחר – מציגות על הכריכה אות פתיח ייחודית ומקושטת.
האות, שהיא הראשונה בשם משפחתו של הסופר המפורסם, כורכת בסלסוליה גם רמזים ומסרים מן הסיפור עצמו.
אם זה לא משגע מספיק, הסדרה עוצבה כך שתיצור קשת גרדיאנטית (הדרגתית) של צבע משובב על מדף האספנים וחובבי התרבות. גם קצות הדפים של כל ספר נצבעו בהתאמה, להשלמת האפקט – שהיה עם צאתו לאוויר העולם, לאחד הדברים המדוברים בסצנת העיצוב.
"בעוד שאני בטוחה שהעיצוב הזה יעשה חשק לאנשים לרכוש את כל 26 הכרכים בסדרה," צוחקת היש, "אני מדמיינת גם שימושים יצירתיים שאנשים יעשו בהם, כמו לקנות רק את הספרים של אותיות השם שלהם או של מילים בעלות משמעות מיוחדת בעיניהם, והצגתם כך על המדף…"
רמזים ומסרים לספור בסלסולי האות עצמה
העיצוב הידני מתחנן לקאמבק
אמנות הלטרינג בת מאות השנים, כבר מזמן אינה תחום נישתי וזניח.
ככל שעולמנו נעשה רובוטי יותר, כך מתעורר בהקבלה הגעגוע האנושי לתחושה של אומנות ידנית.
אומנויות קראפט עתיקות מחלחלות חזרה ועושות קאמבק בכל תחומי העיצוב, וחשוב לכל מעצב בן-זמננו לחזור ולהכיר טכניקות עיצוב עתיקות ולשלבם בעיצוב המודרני, תוך שימוש בכלים החדשניים העומדים לרשותו.
מתחשק לך להתנסות?
בסדרת סדנאות החורף של הפורמה, כללנו גם סדנת לטרינג עם מאיר סדן, מעצב גרפי בוגר בצלאל, מתמחה בטיפוגרפיה, בעיצוב אותיות ובעיצוב לאינטרנט.
אם האמנות הידנית הזו עושה לכם התרגשות וחשק בידיים, בואו לסדנה קצרה וממוקדת בה תוכלו לחוות, ללמוד את העקרונות ולהתנסות.
מאמר יפייפה ומושקע
יהיה מעניין לדעת מי מאחוריו.
תודה שושי!
מערכת הפורמה זו מערכת הפורמה
או כפי שהיתה אומרת גרטרוד שטיין "ורד הוא ורד הוא ורד" 😉
עבדנו עליו בכוחות משותפים ועל כן פרסמנו אותו כמאמר מערכת 🙂
הגעתי לכאן במקרה אחרי שהבת שלי (6) קראה ספר ותהתה למה האות הראשונה בתחילת הפרק נראית שונה מאחרות. התשובה שלי "זה סתם קישוט" לא סיפקה אותה והיא הכריחה אותי לחפש בגוגל – וכך הגעתי לטקסט הנהדר הזה. אמנם לא זכיתי לתת בעזרתו תשובה טובה יותר לבת שלי, אבל שנינו נהנינו: אני מהקריאה (ניגש מכאן להירשם לניוזלטר שלכם) והיא נהנתה להסתכל על האותיות. אנחנו גם שלושה ימים לפני פסח, אז היא שמחה לראות את הקטעים מתוך ההגדות. 🙂
כל הכבוד לבת שלך טל, על הסקרנות שלה! (וכל הכבוד לאבא ואמא על החינוך לסקרנות)
שמחנו מאד בתגובה שלך ובהחלט עוררת גם את הסקרנות שלנו לחקור יותר את נושא אות פתיח.
מעניין מאד לבחון האם יש שם "למה" מעבר ל"סתם קישוט". אחפור בזה קצת.
ואין כמו ילדים שיזכירו לנו איך סקרנות צריכה להיות…