כמה פעמים עוד קורה בעולם העמוס שלנו, שמשהו מצליח ממש לעצור אותנו?
לגרום לנו להבחין בו? לחשוב עליו?
נסו להיזכר בפעם האחרונה שזה קרה.
מה זה היה? מה גרם לכם לעצור?
לי זה קרה בביקור ברוטרדם, הולנד.
הגעתי לרוטרדם בעקבות המלצה של לקוחות אהובים שלי, ורנה וירון תם. היא מעצבת גרפית, הוא ארכיטקט, ושניהם גרו ברוטרדם למשך תקופה. סמכתי עליהם. אנחנו באותו הראש. ירדתי מהרכבת ברוטרדם, הסתכלתי על העיר, וברגע הראשון לא כל כך הבנתי מה הסיפור…
רוטרדם נראתה לי במבט ראשון כמו עיר הולנדית רגילה, אולי יותר כמו מרכז עסקים אפור – מגדלים רבים, מתכת ובטון.
באופן אינטואיטיבי לחלוטין, פניתי שמאלה והלכתי כ-100 מטרים. בקצה העין זיהיתי חנות מגניבה לכל מיני דברי אומנות ועיצוב.
לצד החנות צדו עיני מדרגות עלובות ומוזנחות. לא ראיתי שום דבר אחר בסביבה.
החלטתי לעלות.
מאותו הרגע, נפרש תחתי מסלול מרתק של התערבות עיצובית, לא שגרתית, במרחב העירוני.
הכל היה שם, או לפחות כל הדברים שאני אוהבת…
מצאתי את עצמי הולכת במעבר עילי צהוב, שכאילו צף על פני העיר.
היו בו המון גידולים אורבניים של צמחים למאכל ולנוי, בתי קפה על גגות, בניינים ומרחבים ציבוריים. דברים שעושים חשק פשוט להיות שם, ויוצרים חוויה אחרי חוויה.
הכל היה ויזואלי, העניק זווית חדשה על העיר, ועשה זאת ללא כל מאמץ. זו היתה חגיגה אחת גדולה של חשיבה יצירתית. הכל פשוט השתלב.
לגשר או למעבר הזה 'שפתח לי את העיר' קוראים LUCHTSINGEL. תעלה אווירית.
תחשבו רוטרדם, תחשבו חוויית משתמש
למה אני מספרת לכם את הסיפור זה? ומה הקשר ליזמות ועיצוב?
הגשר של רוטרדם הוא דוגמה לחוויה הנכונה, כשהיא מכוונת בדיוק ללקוח הנכון, בצורה המדוייקת שתדבר אליו. סוג של חוויית משתמש במרחב.
רוטרדם מוגדרת כעיר יזמות. יש בה מנטליות של ‘down to work’. של פרקטיקה. של בואו נעשה דברים.
תוסיפו לכך את העובדה שרוטרדם מאגדת בתוכה את הכמות הגדולה ביותר של משרדי ארכיטקטורה, לעומת ערים אחרות בהולנד.
כל זה יכול להסביר את ההתערבות הארכיטקטונית היצירתית בעיר, ואת הבחירה – הלא רגילה ומאד נישתית – להתמקד בחוויית המשתמש במרחבי העיר, ולא דווקא באסתטיקה טהורה, כדי למשוך אנשים כמוני (ולגרום לי לספר לכם על זה).
כשמעצבים חושבים על יזמות, זה המסר הראשון שאני רוצה להעביר. תחשבו רוטרדם. תחשבו חוויית משתמש. תחשבו על הדבר הזה שהוא כל כך לא רגיל ואחר, ועם זאת – מצליח לדבר בדיוק אל קהל היעד הנישתי שמחכה לו.
משהו שישנה למישהו משהו
אנחנו מוקפים בכל כך הרבה מוצרים ושרותים, אחד יותר טוב ומוצלח מהשני. תמיד נוכל ליזום עוד מוצר או עוד שרות – אבל מה הסיכוי שהם יזיזו את המחט ובאמת יצליחו?!
הלקוח שלנו שוחה גם כך בים של הצעות נהדרות מבחינה עסקית. הסיכוי של גורם קטן כמו היזמות שלנו, להתבלט על פני המון הצעות מצויינות אחרות שכבר קיימות בשוק, הוא קטן מאד עד אפסי.
יזם חייב לעשות משהו חדש. לעשות דברים אחרת. משהו שישנה למישהו משהו.
כשאנחנו מסוגלים לתפוס את כל התמונה, להבין מה חסר ולמי – הצלחנו ליצור משהו חדש באמת. כשאנחנו יכולים להסתכל על עיר רגילה באופן חדש ולמצוא דרך מקורית וזמינה להנגיש ולהדגיש את המשאבים הקיימים בה – יצרנו משהו מתבלט. משהו מבודל. משהו שאנשים נמשכים אליו ומעבירים הלאה. משהו שעובד בשבילנו, ולא נעלם באינסוף.
זו בדיוק הנקודה שאני מחפשת בכל יזמות – עסקית, יזמית או חברתית – ההדהוד האורגני הזה, שבו טמון כל הפוטנציאל להצלחה.
איך כל זה קשור למעצבים?
יותר מכל אדם אחר שנמצא היום בתעשייה, אתם המעצבים, זכיתם לסוג הכישורים וטיפחתם את תחומי היכולות שמעניקים לכם יתרון עצום כשאתם נגשים ליזמות.
היתרון המעשי והכלכלי ביכולת לבצע דברים בעצמכם, ובמיידיות, הוא ענק.
יש לכם את היכולת להפריך או לאושש רעיונות במהירות ובעלות הנמוכה ביותר. אתם יכולים "לירות" רעיונות, ליצור בעצמכם הדמיה או אבטיפוס, ולהרים מוצרים או שרותים בגרסאות מוקדמות – כל זה בהרבה יותר נגישות ובהרבה פחות עלות, ביחס ליזמים מרקע מקצועי אחר. על חשבון כמה שעות שינה, כמובן, אבל בכל זאת.
מעצבים, לא רק יודעים לעצב כפתורים נחמדים, יש להם את היכולת לזהות צרכים וליצור פתרונות באופן רגיש. הרגישות הזו יכולה ליצור לנו הזדמנויות עסקיות חדשות. לא תמיד הזדמנויות ענקיות, אבל משמעותיות.
IXXI – לפקסל את הפרינט
תראו למשל את המיזם ixxi – מוצר שמאפשר הדפסה בגדלים עצומים על ידי חיבור של ריבועים ("פיקסלים") באמצעות מחבר איקס. בטכניקה הזו ניתן לייצר את תמונות הלקוח או להדפיס תמונה ממאגר החברה.
הפוטנציאל האדיר במיזם הזה הוא חשיבה כלל מערכית. יש כאן לוחות קטנים שמתחברים ומרכיבים תמונה גדולה יותר. זה יוצר תמונה "פריקה", כלומר כזו שניתן לפרק לצורך משלוח, ואז להרכיב עצמאית מחדש על הקיר.
הרעיון כל כך טוב שהוא מאפשר הדפסה איכותית במחיר נגיש, גם כשמדובר בגדלים שבכל צורת דפוס אחרת היו עולים הרבה מאד כסף.
היזם שמאחורי ixxi הוא מעצב גרפי. כמוכם, גם הוא נתקל לא פעם באתגר של שינוע פרינט ענק מימדים בצורה יעילה וזולה. הפטנט של חלוקה לפיקסלים, שיש לו גם ערך אסתטי מעניין, נושא מימד של פתרון בעיה – הוא מאפשר לתמונת ענק להכנס לתוך מעטפה.
זו דוגמה טובה לאיך עיצוב משתדך עם יזמות. זו לא רק חשיבה על מוצר מבחינה עיצובית, אלא גם על קומפוננטות אחרות. עצם המוצר נותן מענה מובנה לצד התפעולי כמו בעיות שילוח. גם המודל העסקי כבר מוטמע מראש – עלות המוצר נמוכה יחסית, כשהוא מודפס בקטן ומורכב עצמאית על ידי הלקוח.
נעים להכיר: המעצב היזם
אני פוגשת הרבה מעצבים ללא כל נסיון או רקע ביזמות. יש להם רעיון/מוצר/מיזם והם מעוניינים לקחת אותו קדימה, למקסם את הפוטנציאל שלו ולחשוף אותו לקהל גדול ככל הניתן.
בחלק מהמקרים, מה שהם מגדירים "הצלחה" קשור במידה רבה "לעולם הישן" והלא סקיילאבילי (SCALABLE) כלומר שאינו מדרגי ואינו ניתן להרחבה.
הם מאמינים שפרסום וחשיפה רחבה יניעו אנשים לרכוש את השירות או המוצר, רק מעצם היותו מוצלח עיצובית. לצערי, זה לא תואם מציאות ברב המקרים.
היום, מוצר לא יכול להיות רק יפה. הוא צריך להיות בעל ערך עבור קבוצה משמעותית של אנשים. מדויק. ללא פיצ'רים והצעות עודפות. ברור במסרים ובשפה. וכדאי מאד – גם מבודל מהשוק.
לעומת זאת, יש מעצבים שעובדים או עבדו בסטארט אפים או בארגוני הייטק. מעצבים אלה כבר רכשו וספגו לא מעט השכלה מעשית שקשורה ליזמות ולחדשנות. הם "דוברי השפה".
הם מקפידים ללמוד כל הזמן, להתעדכן בטכניקות של הגדלה והנעת קהלים באמצעות עיצוב וכלים אנליטיים קיימים, והם חושבים על "ערך ללקוח".
מעצבים כאלה בדרך כלל כבר יודעים שעיצוב טוב נועד לשרת את המטרה והיעדים, ואינו יכול להיות עיצוב לשם עיצוב.
כשמעצב עובד באופן ספייס
MIND YOUR DESK – מיזם של שני המעצבים שליוויתי, ורנה וירון תם, נולד כך בדיוק.
מדובר כאן במיזם שעוסק בפתרונות לחללי עבודה פתוחים, מהסוג בהם עבדו פעם היזמים עצמם.
המוצר מאפשר לארגן בנוחות את שולחן העבודה, ויחד עם זאת – מעניק שליטה במרחב האישי של כל עובד, על ידי יצירת חציצה נעימה בין העובדים.
הארגוניות מעוצבות בצורה ורטיקלית, ומאפשרות ללקוח להרכיב אותן בהתאמה אישית, לפי תחום עיסוק. תמצאו קיט למעצב, קיט למהנדס וקיט לאדמיניסטרטור.
היתה כאן צמיחה מתוך זיהוי של צורך, ומתן מענה נישתי שמשלב שני פתרונות במוצר אחד.
כשמזהים צורך משותף לקבוצת אנשים והוגים לו פתרון עיצובי, יש סיכוי גדול יותר לקלוע ולהצליח, מפני שמראש יש לרעיון שלנו זיקה חזקה לשוק.
MIND YOUR DESK הוא לתפיסתי דוגמה נהדרת להמחשת מיהו "המעצב היזם". מעצב שמגיע מדיסציפלינות העיצוב בהשכלתו או בהתנסותו, ומיסד מיזם או סטארט אפ שנועד לפתור בעיה שהיה עד לה.
המוצר או הרעיון של המעצב היזם יגיעו בדרך כלל מתוך תחומי העיצוב אותם למד, אבל הדרך שבה הוא פועל כדי להוציא את הרעיון לאור, שואלת טכניקות של יזמות וחדשנות מעולמות הסטארט אפ.
מעניין לדעת שמעצב יזם יכול להיות גם מישהו שמקדם אסטרטגיה עיצובית בתוך הארגון בו הוא עובד, כדי להשפיע על המוצר ועל החברה.
יזמות זו גישה למציאות
יזמות זו קודם כל גישה למציאות. התמקדות בערך ללקוח. בתפיסה שלי זו הגישה והביצוע בכל מרחב שהוא, פיזי, דיגיטלי או שירותי.
כשמעצבים פונים אלי ומעוניינים לפתוח עוד מותג או סטודיו, ואין להם את החשיבה היזמית ואת יכולת הביצוע, בהרבה מקרים לא תהיה היתכנות לרעיון. אין בו הצעת ערך חדשה אל מול התחרות שכבר קיימת! אם לא יצרתם משהו שהוא יותר מאסתטיקה, יותר מהברור מאליו – הסיכוי שתהיו עוד עסק בתחום העיצוב שרק מנסה לשרוד, הוא גדול. הלקוחות שלכם לא רואים אתכם בין אינסוף האלטרנטיבות הקיימות.
מתי הם יראו אתכם? כשתדייקו לזהות ותצליחו לענות על מה שהם צריכים שתעשו בעבורם.
איך עושים את זה?
הרבה יותר מאסתטיקה
YOU ARE HERE הוא מיזם של לקוחה יקרה שהצליחה בצורה מדהימה!
בזכות רעיון נישתי מדוייק – תכשיט מעוצב שהוא כל כך הרבה יותר מאסתטיקה – הפרוייקט גייס בקיקסטארטר 150 אלף דולר ( פי 15 !!! מהיעד המקורי) וקיבל כיסוי בעיתונות בין לאומית.
טליה שרי ויינר היא בוגרת בצלאל שהגיעה אלי עם מותג תכשיטים מצליח. אחד המוצרים שלה היה שרשרת עם מפה של עיר, שהגיע ב- 9 וריאציות של ערים שונות בעולם, כולן בתוך תליון רבוע בגודל אחיד. הוא היה יפיפה, אבל סיכמנו שאסתטיקה לבדה, זה כבר לא מספיק…
בעבודתנו המשותפת חיפשנו לייצר את הטוויסט. ראינו שיש מקום לשלב את הלקוח בתהליך העיצוב ולעזור לו לייצר חוויה חדשה על ידי תיעוד של רגעים מיוחדים בחיים בדרך יוצאת דופן.
הרכיב שהושם פה בפוקוס וגרם להצלחה המסחררת של היזמות, הוא שילוב של הלקוח הן ביצירה של חוויה שלא היתה קיימת קודם – תעוד ייחודי לחוויות מכוננות בחייו – והן ביצירת החוויה באופן פעיל בעצמו.
כעת, הלקוח יכול לבחור נקודה על המפה – מקום שהתרחש בו אירוע בעל משמעות חשובה בעיניו – להגדיר את צבע וסוג התכשיט, והייצור יוצא לדרך.
הרכיב הסודי
כשנגשים ליזמות צריך לשקלל רכיבים עסקיים רבים. בנוסחת העסק רגילים לקחת בחשבון אלמנטים כמו: איך העסק הולך לעבוד, מי יעמוד מאחוריו, כמה כח אדם הוא ידרוש, מי קהל היעד, מה המוצר או השרות, מהן עלויות תפעול וכו'.
יזמות טובה לוקחת רכיב אחד או שניים, ועליהם שמה את הפוקוס. על הרכיבים הללו צריך לחשוב מאד לעומק. לתת להם פתרונות שמתכתבים עם המציאות ועובדים נכון עם הרעיון העיצובי.
המוצר או השרות הסופיים צריכים להיבדל בענק באחד מהרכיבים הללו.
לכו תבינו מה אנשים רוצים
קבוצה של יזמים מעולמות הפילוסופיה, הקריאייטיב והפסיכולוגיה, יצרו פלטפורמה של חיבור בין סקרנות של אנשים, נושאים מרתקים לשיחה, אוכל טוב ולוקיישן חד פעמי – NORN.
רצון הוא התחלה של צורך. הרכיב היזמי שבו התמקדו כאן היה – רצון.
ככל שאנשים חברתיים יותר במרחב הווירטואלי, הם מבודדים יותר מבחינה חברתית. התשוקה למפגש אנושי "כמו פעם" חזקה מאי פעם.
כשאנשים כבר כן מצליחים להפגש עם חברים – הציפיות שלהם גבוהות. הם מתאכזבים משיחות רדודות ומחברים ש'תקועים' בניידים שלהם.
NORN זיהו את הרצון של אנשים לארועים חברתיים משמעותיים, שיהדהדו להם, שיפתחו אותם לחוויה, ושימלאו את הצורך החברתי שלהם כמו שמגיע לו. הם הבינו שמפגש כזה צריך להיות מופק מא' ועד ת' ולהכיל אוכל טוב, מקום ייחודי ושאלות מנחות לשיחה מעמיקה ומרתקת – וכל זאת במודל מפתיע של מנוי חודשי.
טיפים למעצב היזם המתחיל
קיבלתם חשק ליזמות? קבלו כמה טיפים למעצב היזם המתחיל:
- תנו מקום
הקציאו זמן בלו"ז לטובת מיזם שמושך אתכם, חברתי או עסקי. מה שחשוב זה להתחיל להתאמן על רעיון ולהתמודד בצורה יצירתית עם מכשולים. - תעדו רעיונות
כתבו את כל הרעיונות שעולים לכם בראש, ללא סינון. - בחנו את הרעיונות שלכם
הגדירו קריטריונים לבחינת כל רעיון.
כמה זמן יקח לפתח את הרעיון?
כמה תקציב וכח אדם הוא דורש?
לאחר שתערכו חיפוש מקיף, העריכו: כמה מוצרים/שירותים דומים ראיתם בשוק?
מחקר מסוג כזה יתן לכם קריאת כיוון לגבי איכות הרעיון שלכם, מבחינת השוק וההתאמה ליכולותיכם. - מצאו שותפ.ה
חפשו שותפ.ה מדרבנים שמשלימים אתכם ביכולות ובכישורים, ובעיקר- חושבים חיובי. - שרטטו מפת דרכים
רשמו לעצמכם את המטרות שאתם רוצים להשיג.
תכננו דרכים להשיג את המטרות הללו.
ציינו לעצמכם מה יגדיר הצלחה בכל מטרה – מבחינת זמן, מדדים וכו'.
לדוגמא: חשבון אינסטגרם עם 50 עוקבים בתוך חודשיים
או גיוס שותף.ה למיזם שלכם עם השכלה/ידע טכני שמוכן.ה לתת חצי יום בשבוע עבור 50% מהמיזם וכו'. - השלימו את הפיסה החסרה
מפו את המרכיבים העסקיים, השיווקיים, הניהוליים והתפעוליים של המיזם.
נסו לזהות איפה אתם חלשים יותר ותזדקקו לעזרה.
באקסלרטור שהובלתי, היו יזמים רבים שהציגו יופי של זיהוי בעיה והצעת פתרון, אבל התמונה בשאר המרכיבים היתה חסרה.
בנקודה הזו חשוב להתייעץ עם מישהו שמשלים את תחומי הידע שלכם, לקרוא וללמוד באופן עצמאי, או להכנס לתכנית חממה ולהאיץ את הלמידה והעשייה באופן מרוכז.
לענות על הצורך – בגדול
תהיה אשר תהיה הדרך היזמית שבה תבחרו, מאחלת לכם שתמצאו את הערך ללקוח ותצליחו לזהות את אותו צורך נישתי סמוי – ולענות עליו, בגדול.
כל הכבוד ריבה!
אהבתי!
חזי
כתבה מרתקת.
מלמדת וחכמה.
מחדדת נקודות מעשיות חשובות בדרך ליזמות.
הדוגמאות פותחות אופקים ומסעירות את הדימיון
תודה