בזכות או בגלל (תלוי איך אתם מסתכלים על זה) הדהירה המהירה של העולם מהכתב אל המסכים, מאתגר כיום למצוא ספרים המנגישים את יסודות עולם התקשורת החזותית. אבל, ככל שהזמן עובר, יש דווקא בקשה להאט, לשים לב למילים, לחזור לקלאסיקות, לחכמת הספרים.
בכתבה הזו מצאתי ספרים החושפים את תרומתם של המעצבים המקומיים. אוסף ספרים אלה, מציגים את תולדות העיצוב הגרפי הישראלי על שלל גווניו בתחומים כמו טיפוגרפיה, עיצוב כרזות וסמלים. הספרים מאגדים את התהילכים העיצוביים, האתגרים והפתרונות היצירתיים שעמדו בפני המעצבים וגם את מקורות ההשראה שלהם ושל עבודתם. כולם בשפה נגישה ואפילו עם פרקים מעשיים המציעים שיטות עבודות קלות ויעילות.
קבלו 5 המלצות לספרים שנותנים בסיס איכותי למעצבים חזותיים אך לא רק.
גרפיקה אומנותית (אמנותית), תחריט - תצריב וטכניקות נלוות 1995, דן קריגר
ההדפס האמנותי הוא תחום קטן בעולם התקשורת החזותית כיום. ובאופן כללי ידע בתחום הדפוס הולך ונעלם מן העולם. הספר מנגיש מושגים, מונחים והסברים בכל מה שקשור לתחום הדפוס – תחריט ותצריב, קולאגרף, הדפס תבליט, טכניקות משולבות ועוד. כמו כן, בספר יש הסברים טכניים על דרכי ביצוע, חומרים וציוד מומלץ.
למה כדאי? במידה ואתם אמנים, מורים, סטודנטים, גננות וחובבי עולם ההדפס אל תדלגו על פרק ״הדפס כיף”, שמציע שיטות עבודה קלות, כאלה שאפשר ליישם אפילו עם ילדים.
ספר הכתב העברי, 1991, עדה ירדני
עדה ירדני אולי לא מוכרת לכם בשם אך עיצוביה והפונט ״עדה״ מוכרים מאוד. היא הראשונה שהצליחה לעשות סדר בתוך עולם הרכיבים הגרפיים של אותיות האלף בית בספר הכתב העברי, שיצא בשנת 1991. בזכותה נמצאה שיטה לניתוח האותיות להשוואה בין כתבי יד.
למה כדאי? מי שרוצה לעצב סגנון חדש של אותיות עבריות – מומלץ לקרוא את הבסיס ומשם יהיה יותר נכון וחכם לעצב סגנון חדש.
שורו הביטו וראו, 1997, אליק מישורי
מדינת ישראל הצעירה הבינה את חשיבות האמנות החזותית והשתמשה בה כדי לגבש את זהותה. ד"ר אליק מישורי, היסטוריון האמנות חוקר בספרו ׳שורו הביטו וראו׳ את המונחים הגרפיים של אותה תקופה, תוך שילוב מקורות טקסט שעוררו השראה למעצבי הסמלים. הספר מסקר את הסיפורים של העיצובים החזותיים שעומדים מאחורי הסמלים, הדגלים, המטבעות ושטרות כסף, כמו כן גם בבולים, בשלטים ובכרזות.
למה כדאי? ההיסטוריון מישורי שם דגשים חשובים שמהם אפשר ללמוד על פתרונות יצירתיים, מול הבעיות והאתגרים שניצבו בפני מעצבי הסמלים החזותיים, כשניסו להגיע לתוצאה הסופית.
טרטקובר, 2011, דוד טרטקובר
המעצב הגרפי, האמן, האוצר, האספן וחתן פרס ישראל לעיצוב לשנת 2002, דוד טרטקובר, למד תקשורת חזותית בבצלאל ואז בלונדון כשהיה בן 22. כעבור מספר שנים, חזר לארץ ומאז לא עזב. החומרים לעיצובי הכרזות, האובייקטים ודימויים שאיתם עבד, מגיעים מתוך האקטואליה הישראלית של אז והיום, מה שגרם ליוצר לחתום את עבודותיו במילים ׳תוצרת הארץ׳. בהסתכלות רחבה על עבודותיו, טרטקובר לוקח אותנו במסע בזמן של הסיפור הישראלי לפעמים כמו שהיינו רוצים להראות ולפעמים כמו שאנחנו נראים באמת, בארבעים השנים האחרונות ועל גבי 500 עמודים.
למה כדאי? מהולדת התרבות העברית בארץ ישראל, דרך הקמת המדינה ועד ימינו אנו יש מספר אבני דרך משמעותיים בהיסטוריה של העיצוב הגרפי בישראל וביניהם טרטקובר.
סימנים בתקשורת חזותית, 2009, אבי איזנשטיין
הוא מעצב, מרצה, מחנך ואמן. כיהן כפרופסור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל.
הסטודיו שפתח עם עם שמעון זנדהאוז, התמחה בעיצוב תדמית לחברות כגון אל־על, טמבור, ועוד מותגים חזקים במשק הישראלי. הם עיצבו לדוגמא את התדמית של הוצאת עם עובד.
בשנת 2009 יצא לאור הספר "סימנים בתקשורת חזותית" ושם איזנשטיין מנגיש בשפתו את הבסיס לעיצוב סמל ולוגו. בספר מוצגת שיטת הלימוד שפיתח, מה שנותן את קווי היסוד בשיעוריו, בין אם זה דיון ומחקר או התמקדות בנושאים חשובים אחרים בעולם העיצוב ולא רק מה שנכון על פי צו האופנה.
למה כדאי? איזנשטיין מעודד מעורבות אישית של המעצבים והסטודנטים ואף דורש מהם שיהיו בעלי דעה ולא רק בובות על חוט בזמן יצירת העיצוב.
