בעולם שבו אינטראקציה דיגיטלית אנונימית היא הנורמה, אוואטאר (יצגן בעברית), הוא לעיתים קרובות סמל המייצג אנשים במרחב הוירטואלי. שלא כמו אימוג'ים, ממים (תופעה אינטרנטית של תוכן הומוריסטי ויראלי), והמילים עצמן, אוואטר הוא גם כלי ביטוי עצמי וגם מסיכה, לטוב ולרע. ועד כמה שאוואטרים הם כבר עכשיו פופולריים ושימושיים בשני המקרים, החשיבות שלהם רק גדלה ככל שהעולם מתפתח יותר במרחב הוירטואלי והמרוחק.
מה הופך אוואטאר לאפקטיבי ומוצלח? מדובר באתגר לא פשוט ומורכב בעיקר, מכיוון שאוואטאר אמור להיות מעוצב כך שיתאים לשימוש ע"י קהל רחב ומגוון של אנשים ולא יהיו בו ייצוגים ספציפיים מדי.
אבל מה הופך אוואטאר לאפקטיבי ומוצלח? אחרי הכל, גם סלפי הוא סוג של אוואטאר. מתוך כל האופציות הקיימות, קשה לדעת איזה סוג של אוואטאר מתאים לקהל לקוחות פוטנציאלי. מדובר באתגר לא פשוט ומורכב בעיקר, מכיוון שאוואטאר אמור להיות מעוצב כך שיתאים לשימוש ע"י קהל רחב ומגוון של אנשים ולא יהיו בו ייצוגים ספציפיים מדי. ויחד עם זאת, איכשהו, עליו להיות מספיק ספציפי על מנת שאותם אנשים ירגישו שיש בו משהו אישי ופרסונלי שמייצג אותם.
למרבה המזל, עיצוב מוצלח של אוואטאר אינו כ״כ מנוגד כפי שזה נשמע:
במדריך זה, נציג בפניכם כיצד עיצוב אוואטאר עובד וכיצד לפתח אוואטאר מוצלח.
אז מהו בעצם אוואטאר?
אוואטאר הוא תחליף מייצג לאדם או חברה. אוואטארים לעיתים ימותגו בשמות שונים השייכים לחברות או לקניינים שונים (למשל: המימוג'י של אפל או ה Mii של נינטנדו) אבל הרעיון המרכזי הוא שאוואטאר מאפשר לנו להשליך את הזהות שלנו אל מקום בו אנו עצמנו איננו מסוגלים לשוטט, למשל המרחב הוירטואלי. אבל לקונספט (רעיון) הזה יש היסטוריה ארוכה שהקדימה את זמנה עוד לפני שהיה לנו הראוטר והמודם.
המונח "אוואטאר" מקורו בהינדואיזם (שם כולל למגוון רחב של אמונות דתיות, תפיסות פילוסופיות ומסורות תרבותיות הנפוצות בהודו) המתאר אל/ישות מיסטית המעבירה את המהות שלה לצורה גשמית. במהותם, אלים הינדים יטיילו במימדים אחרים כמו למשל כדור הארץ ע"י לבישת צורה אנושית, ייצוג אנושי – האוואטאר.
הרעיון המרכזי הוא שאוואטאר מאפשר לנו להשליך את הזהות שלנו אל מקום בו אנו עצמנו איננו מסוגלים לשוטט, למשל המרחב הוירטואלי.
שנים מאוחר יותר, ישובו האוואטארים לדמיון של בני האדם. כך למשל דרך המשחק "מבוכים ודרקונים" שיצא לשוק בשנת 1974 והציע קונספט חדש של יצירת דמויות שאותם השחקנים בוחרים, הדמויות (שבאות לידי ביטוי בקלפי משחק ובמיניאטורות המציגות דמויות שונות) שמאפיינות אותם – להלן האוואטאר – ובאמצעותם הם מהלכים בעולם דמיוני ומבצעים פעולות בהנחיית שומר המבוך, כשרק הדמות – האוואטאר – היא זו שפועלת ומייצגת את השחקן.
גרסה מוקדמת של האוואטרים הדיגיטלים שאנו מכירים כיום יצאה קצת אחרי תחילת האינטרנט. כשתוכנת ההודעות AOL הציגה את "Buddies" ("חברים") תמונות דיגיטליות שליוו את שם המשתמש. ב 2004 "Yahoo!" הציגה את הגרסה שלה – "Yahoo! Avatars" האוואטארים של "Yahoo!" ואלו ביצעו את החיבור הרשמי בין המונח ההינדי בסנסקריט (שפת ההינדו) לבין תמונות הפרופיל הדיגיטליות.
הרעיון של אוואטארים כייצוג של בני האדם נהיה פופולרי בשנת 2009 בסרט "אוואטאר" שבו דמות בכסא גלגלים, מעבירה את את התודעה המחשבתית שלה אל גוף חייזרי על מנת להתאים לכוכב החייזרים. למרות שהסרט מוגדר כמדע בדיוני, כיום, עם אילון מאסק (יזם ומייסד טסלה), שממשיך לחקור, להתעניין ולפרוץ את גבולות הייצוג האוואטארי לאנושות, נדמה שהמדע מאחורי הסרט לא ישאר בדיוני לאורך זמן.
אוואטארים דיגיטלים יכולים להיות מחולקים באופן די רחב למספר סוגים, נתמקד כאן באחד מהם.
תמונת פרופיל או תמונה מייצגת של המשתמש
האוואטארים הפופולריים ביותר הם אלו שבאים לידי שימוש בפרופילים במדיה החברתית, בשליחת הודעות באפליקציות או בכל שירות אינטרנטי שדורש תמונה מייצגת של המשתמש. למרות שלרוב אלו תמונות סטטיות, הן מסוגלות לעשות שימוש באנימציה כלשהי אך האנימציה לרוב מוגבלת ולא ניתנת האפשרות למשתמש לשלוט בה. המטרה העיקרית היא לתת פנים או מראה שטחי מסויים למשתמש.
האוואטאר ככלי לסימולציה (הדמיה)
טכנולוגיה המאפשרת למשתמשים לנוע במרחב מדומה – למשל משחקי וידיאו או במרחב הוירטואלי של פייסבוק – דורשת גם היא שימוש באוואטרים. בגלל שמרחבים אלו הם דיגיטליים אנו חווים אותם דרך האוואטאר שתנועותיו נשלטות על ידינו ואנו רואים דרך עיניו.
כשמדובר במשחקי מחשב חשוב לשים לב שלא כל דמות שבה המשתמש / השחקן שולט היא אוואטאר. משחקי מחשב כוללים לעיתים קרובות עלילה וסיפור מתמשך , מה שאומר שלעיתים קרובות המשתמש / השחקן ישלוט בדמות ראשית בעלילה. זוהי דמות ייחדוית ומשמעותית בעלילת המשחק עם שם ייחודי, מאפיינים , אישיות וסיפור רקע. במילים אחרות, השחקן במשחק המחשב לא אמור לחשוב על הדמות הוירטואלית כייצוג של עצמו אלא החוויה דומה יותר לקריאת סיפור דרך עיני הגיבור הראשי בה הקורא חווה את העלילה דרך עיניי הדמות.
אוואטאר אמיתי מעוצב כטאבולה ראסה (דף לבן) שמאפשר למשתמש להטביע את דמותו עליו. במשחקי מחשב דמויות כאלו ייחשבו לדמויות משנה שאין להן דיאלוג מובנה אלא הן משתלבות בעלילה בצורה מינורית ונשלטות ע"י השחקן ופעולותיו. לעיתים קרובות השחקן יוכל לעצב את הדמות ואת החזות החיצונית במסך נפרד (ניתן לבחור את הדמות או להתאים את מראה הדמות לפני תחילת המשחק) ולעיתים קרובות הדמות לא תהיה אנושית כלל, או שאפשרויות עיצוב הדמות תהיינה מוגבלות לפי מתווה המשחק.
מציאות מדומה ועתיד האוואטארים
מנקודת מבטי האישית, אחד השימושים המבטיחים לאוואטארים מתפתח בעולם ההדמייה במרחב הוירטואלי. VR – virtual reality, עושה שימוש בחיישנים רבים, משקף מציאות מדומה ואף אוזניות על מנת ליצור חווייה וירטואלית ברמה גבוהה שמאפשרת למשתמש לחוות חוויית תלת מימד בעולם דיגיטלי חדרי צ'אט דרך האוואטאר של המשתמש. נכון להיום, זוהי החווייה הקרובה ביותר שנוכל להגיע אליה המדמה חווייה חוץ גופית ותנועה במרחב באמצעות אוואטאר וייצוג חיצוני של עצמנו, ממש כפי שהופיע בסרט "אוואטאר".
כיום קיימת טכנולוגיה שמשרתת את ה VR ועושה שימוש בחומרה ותוכנה (הדרך הנפוצה ביותר לתכנות ופקודה מאד שנות השמונים) עם זאת, השינוי המהותי באופן צריכת הטכנולוגיה, עליית הסמארטפונים, אוזניות הבלוטוס (blutooth) יחד עם המסורבלות של חוויית המציאות המדומה , המחיר הגבוה של השימוש בה והתלונות על חוסר איזון ואיבוד שיווי משקל – כל אלו מונעים מחוויית המציאות המדומה להיות חווייה מבוססת ונגישה. ככל שהטכנולוגיה תהפוך להיות יותר נגישה והמרחב הוירטואלי יהפוך להיות יותר ריאלי, בהחלט ייתכן כי המציאות המדומה תטשטש את הגבולות בין העולם האמיתי לעולם הדיגיטלי, אפילו אם התכנית של אילון מאסק (יזם ומייסד טסלה) לייצר שבב הנשתל במוחנו לא תצא לפועל.
אוואטארים כחלק מזהות מיתוגית
אוואטארים המייצגים מותג ולקוח הם נפוצים ביותר. זה לא מפתיע מאחר וחברות רבות – גוגל, אפל וסלאק – שמעורבות בהם תמונות פרופיל ופרופיל משתמש, מסתמכות על אוואטארים. ולכן יצירת אוואטאר המייצג את האפליקציה או החברה היא מתבקשת, ובנוסף לכך, עיצוב אוואטארים בצורה מייצגת ורפיטטיבית, מסייעים למותג לשמור על מראה אחיד ומייצג לאורך זמן. יש חפיפה ומכנה משותף טבעי בין אוואטארים למותגים, שניהם מבקשים לייצר זהות. ומיתוג זהות המיועד לקהל צרכנים רחב, החולק לעיתים קרובות זהות או מכנה משותף, בהחלט יכול להיות קרוב לתפקידו ומהותו של האוואטאר.
דימוי מותג לרוב נוצר כשהמשתמש בוחר תמונת פרופיל. בזמן שאוואטארים רבים מציגים דמות אפורה נטולת תמונה או זיהוי (ברירת המחדל של המשתמש) האפליקציה של Tumblr למשל, רושמת משתמשים חדשים דרך גרסאות שונות של גרפיקות אבסטרקט (מופשטות). המבוססות על המיתוג שלהם. עקרונית, אוואטארים נועדו להיות ניתנים לשינוי, זה הכרחי לאפשר למשתמשים עם מספר אוואטארים לבחור בין מגוון של אוואטארים המזוהים עם המיתוג. כדי לעשות את זה נכון – צריך מעצב שיודע להעביר זהות ויזואלית ורעיונית אל תוך מגוון של אוואטארים, המכילים את המאפיינים והדימויים הנכונים.
אז איך אוואטאר עובד בפועל אחרי שעִצַּבְנוּ אותו?
לעיתים נדמה שאוואטאר היא דמות דמיונית שאנו מסגלים אך למעשה ישנם לא מעט הבדלים בין יצירת אוואטאר ליצירת דמות וירטואלית. על מנת להבין זאת, נגדיר מה הן דמויות (בנוסף למספר מינוחים נוספים הנוגעים לנושא)
- דמות: פרסונה (אישיות) בדיונית עם מאפיינים ספציפית שנוצרת ונוכחת בסיפור מסויים.
- קמע: פרסונה בדיונית שנוצרת על מנת לייצג מותג. (לרוב בתחום הספורט)
- אימוג'י (סמלון): ייצוג באמצעות אנימציה של תגובה רגשית מסויימת. אימוג'ים יכולים להיות מיוצגים באמצעות פנים, עיניים, מחוות, או אפילו באמצעות מם פופולרי.
אמנם האוואטארים הם גם דמויות בדיוניות אך מטרתם היא לייצג אנשים אמיתיים. ושלא כמו דמויות, (אך בדומה לאימוג'ים), האוואטארים לא חייבים לכלול דמיון לאנשים אמיתיים. הם יכולים אף להיות אובייקטים או צורות מופשטות (הדגש הוא על הסמל, הזהות והמותג שאותו הם מייצגים) הכל תלוי בדימוי הויזואלי שהמשתמש מרגיש שיכול לייצג את אישיותו. (זאת בניגוד דווקא לאימוג'ים המייצגים רגש מסויים או מחווה ולא אישיות או זהות). אך לאור כל אלו, ולמרות שאוואטאר הוא לא דמות, תהליך יצירת האוואטאר יכול להעזר במידה רבה בתהליך פיתוח ועיצוב של דמויות בדיוניות, והמעצב יוכל ליצור את האוואטר בצורה מדוייקת יותר.
בעיצוב דמות העיקר הוא התוכן הויזואלי והסיפור אותו היא מספרת, כך למשל ציור או איור של תמונה או רקע לסיפור חייה של הדמות יכול לסייע להבנת הצופה את הדמות והחיבור אל אותה דמות. בעיצוב אוואטאר העיקר הוא להדגיש את הפן האישיותי – איזה מן בנאדם אתה? איזה מן בנאדם הלקוח או המשתמש? עקרון זה הופך את שלב הניטור וההבנה של קהל היעד לכלי מפתח ביצירת האוואטאר. ביצירת אוואטאר על הדמות לא רק למצוא חן בעיני קהל המשתמשים, הדמות היא קהל המשתמשים.
מכיוון שעל קהל המשתמשים לבחור את האוואטאר המתאים לכל אחד מהם מבחינה אינדיווידואלית מתוך מבחר דמויות, על תהליך יצירת האוואטאר לכלול מספר גרסאות. על מנת לקבל את התוצאה הטובה ביותר על האוואטארים להיראות שונים זה מזה אך בו זמנית עליהם לדבר באותה שפה ולהראות מאותה משפחה רחבה.
בנוסף, חלק מהאוואטארים מעוצבים כך שיהיו ניתנים לשינוי ועיצוב. כלומר, שלא כמו עיצוב אוואטאר בסיסי, כאן המשתמש מקבל את האפשרות, (המוגבלת אמנם), לעצב ולשנות מעט את האוואטאר המייצג אותו. גישה אחת בעיצוב אוואטאר שכזה דוגלת בעיצוב אוואטאר בסיסי ולצידו מגוון רחב של תוספות, למשל: צבע שיער, צבע עור, אקססוריז וכד׳, שכולם "מתלבשים" על אותו הבסיס. גישה שונה שלעיתים תסייע למעצבים היא דווקא ליצור קודם כל אוואטאר מלא (עם שיער, אקססוריז וכל שאר הפרטים), ולאחר מכן "להוריד" ממנו כל פעם חלק אחר, ובכך להפריד את חלקיו וליצור מגוון תוספות. מלבד שתי גישות אלו וההבדל ביניהן, שאר השלבים הבסיסיים של יצירת אוואטאר – יצירת קונספט (רעיון) , מחקר, רישום ראשוני ושלב הביצוע – הינם בסופו של דבר זהים.
אנושיים, מופשטים ומה שבינהם: על סוגי האוואטארים
אוואטארים אנושיים
אוואטארים המעוצבים כדמות אנושים הם הסוג הנפוץ ביותר. אוואטאר לעיתים קרובות יכלול תמונת סלפי (או תמונת ראש) פשוטה, אך לעיתים יהיה גרסה מאויירת של אותו אדם. אם האוואטאר מציג גרסה מאויירת של משתמשים באתר או באפליקציה, המשתמשים יצפו כי האוואטאר המאוייר יכלול מגוון מספיק רחב של דמויות מאויירות שיתנו מענה לכלל האוכלוסיה, בדגש על מגדר, צבע עור ושאר מאפיינים מגוונים. ולא רק, אלא שעל הייצוג להיות אותנטי במידה ולא להציג קריקטורה של קבוצה אתנית או מגדרית.
יתרונות
- פנים אנושיות באופן טבעי יוצרות חיבור טבעי ולאנשים יש נטייה להתחבר אליהן מהר יותר.
- לאוואטאר אנושי הפוטנציאל להיות יחסית מהימן ולמנוע אנונימיות מוחלטת בעצם העובדה שהוא מייצג במידת מה את המשתמש.
- אוואטאר אנושי יכול לכלול סגנונות איור שונים ומגוונים ועדיין להשאר אנושי במראהו, מריאליסטי ועד קריקטוריסטי, אוואטארים מגוונים אלו יכולים להתאים עצמם למגוון רחב של קהלים, קבוצות וגילאים.
חסרונות
- ייצוג רחב, מגוון ומהימן של מגוון אוכלוסיות דורש אופציות רבות ובחירה רבה יותר ולכן יותר יקר בתהליך הפיתוח שלו.
- חלק מהמשתמשים מעדיפים דווקא להתנהל במרחב הווירטואלי דרך פנטזיה או מציאות בדיונית ולכן יעדיפו ייצוג שאינו משקף את חיי היום יום שלהם.
- אוואטארים אנושיים כוללים בתוכם מורכבות מובנית, עליהם להיות מספיק גנריים (כלליים) כדי להיות נייטרלים ולפנות לקהל רחב. יחד עם זאת, עליהם להיות ייחודיים בפני עצמם ולכלול עקביות מסויימת (בעיקר בתוספות העיצוביות והקו העיצובי המופיע באופציות השונות של אותו האוואטאר).
אוואטארים "ייצורים"
לצורך העניין, נתייחס לכל הדמויות שאינן אנושיות כאל – "יצורים". אלו כוללים חיות, מפלצות, חייזרים ושאר דמויות דמיוניות. רצינות תהומית או ריאליסטיות לא שייכים לקטגוריה זו, לרוב הסוג הזה של אוואטארים ייוצגו בצורה הומוריסטית דרך קריקטורה, והאנשה לפי טרנדים רלוונטיים.
יתרונות
- חיות רבות (ובכללן גם חיות מיתולוגיות או יצורים מיתיים) הינם בעלי מאפיינים וסממנים אנושיים.
- ייצורים דמיוניים מאפשרים למשתמש להביע עצמו בצורה יצירתית וייחודית יותר.
- דמות ה "ייצור" היא אידיאלית לקהל משתמשים קבוע ובעיקר לילדים.
חסרונות
- אוואטארים אלו נלקחים פחות ברצינות – הם פחות יתאימו לסביבה מקצועית.
- מאחר ואלו אינם פרצופים אנושיים הם מציעים חוויה פחות אותנטית למשתמש.
אוואטאר "ראשי תיבות"
אוואטאר יכול לכלול גם ראשי תיבות של שמו הפרטי (או שם המשפחה) של שם המשתמש. למרות שמדובר בסגנון מאוד ישיר של אוואטאר, עדיין סוג זה יכול לכלול יצירתיות מסויימת דרך סגנון הכתב או צבע הרקע.
יתרונות
- נדרש יחסית מעט זמן ליצירת מגוון האוואטארים הדרושים.
- אוואטארים אלו יכולים להיות יעילים כשהאספקט של שליחת ההודעות והזהות האישית אונליין היא מינורית והדגש היא לא עליה, כמו למשל בשירות לקוחות, או צ'אט של שירות תמיכה טכנית.
- סוג זה שימושי ורלוונטי בעיקר לעסקים וארגונים בהם אוואטאר מאוייר או בעל נראות בדיונית עלול ליצור את הרושם הלא נכון.
- אוואטאר הכולל ראשי תיבות יכול לשמש משתמשים המעוניינים במיתוג אישי במרחבי הרשת, ובמיוחד אם מעוניינים לקשר את שמם לזהותם האינטרנטית.
חסרונות
- מלבד הרקע, והפונט (סוג הכתב) יש מעט מאד מקום ומרווח ליצירתיות.
- למרות שראשי תיבות נלקחים מתוך שמו האישי של המשתמש, אין בהם המון ייחודיות והם אינם מעידים על אופיו או זהותו של המשתמש.
אוואטאר מופשט, "אבסטראקט"
אוואטארים מופשטים יכולים לכלול דפוס מסויים, צורות אורגניות או מופשטות, ואפילו אובייקט. למרות שבאוואטארים אלו אין ייצוג של פנים (אנושיות או בדיוניות) עדיין באפשרותם להיות אישיים ובעלי משמעות, דרך צבע, צורה סמלית, הקשר תרבותי ועוד…
יתרונות
- למרות שגם באוואטאר מסוג זה אין פנים או קונוטציה אנושית ישירה, הצבע והאנרגיה שהאוואטאר המופשט משדר יכולים לעורר רגש בצורה בלתי אמצעית.
- סוג זה של אוואטאר יוכל בקלות רבה להשתלב בזהות הויזואלית של ארגון , מותג או חברה מאחר והמיתוג הכללי לרוב גם הוא מתמקד בצבע או צורה מאפיינים.
- אובייקטים יומיומיים יכולים לאפשר חיבור קונוטטיבי (תלוי קונוטציה) ובקביל, לספק זווית הומוריסטית על המציאות ועל בחירת המשתמש.
חסרונות
- אמנם צורות וצבעים מאפשרים לנו להתחבר ישירות לרגש, עדיין הם חסר את הפן האנושי שבחיבור.
- מאחר ואין ייצוג ישיר של המשתמש, אוואטארים אלו הם למעשה אנונימיים לחלוטין.
הכי חשוב: עצבו לאדם שמאחורי האוואטאר
אוואטארים הם למעשה גרסה דיגיטלית מורחבת של עצמנו. לעיתים קרובות הם מייצגים אותנו בהקשרים שונים במרחב הוירטואלי. לכן, יש משמעות רבה לאוואטאר המייצג אותנו ובטח שבהקשר העתידי עם התפתחות המרחב הוירטואלי והמציאות המדומה. אמנם אוואטאר לא יכול ייצג את זהותנו ואת מהות המשתמש בצורה מלאה וכוללת, אך עדיין עליו לייצג את הייחודיות שבנו ואת הדמות שאנו רוצים להציג כלפי חוץ. אז בפעם הבאה שאתם נדרשים לאוואטאר, כדאי להיות בקשר עם מעצב ולהימנע משימוש בסלפי נוסף.
כתבה מקורית מאת: Johnny Levanier
המאמר הופיע במקור בבלוג של 99designs.com
תורגם על ידי ליאת כהן, במיוחד למגזין הפורמה, במסגרת שיתוף תוכן עם 99designs
קרדיט לתמונת הנושא: freepik
