לצאת מהכלים

רבקה כימיגרוף – מורה ומרצה לתוכנות אינדיזיין, אילוס׳ ופוטושופ בסמינר החרדי אימאג׳ ובאיילת השחר, מסבירה שהיחס של קורסי עיצוב אל מול קורסי תוכנות במקומות אלו הוא בערך 1 ל-4 (ארבעה קורסי תוכנות/כלים דיגיטליים אל מול קורס אחד בתפישה חזותית כמו טיפוגרפיה, יסודות העיצוב וכו׳). רבקה מצרה על היחס הנמוך של לימודי קורסי עיצוב ותפישה חזותית במקומות אלו, אך גם מבינה שמדובר באילוץ של המציאות והחברה, עניין היצע וביקוש ומה האופציות של שילוב מעצבות חרדיות בשוק. ״לחרדית שמסיימת סמינר חשוב מאוד לדעת עם מה היא יוצאת ביד (תוכנות וכלים), והיכן היא יכולה להשתלב לאחר מכן.״ מה גם שהזמן של תקופת הלימודים מוגבל לשנתיים. לכן, למרות שנכון היה להרחיב את התוכן הנלמד בתחום העיצוב, שיעורי הסטודיו וחשיבה יצירתית, זה מורכב מאוד לשינוי במקומות כגון אלו. 

אבי מילגרום, מציע תפיסה לימודית קצת אחרת. אבי הוא מרצה לאמנות ועיצוב במוסדות שונים: השלוחה החרדית בצלאל, סמינר הקיבוצים, שנקר ועוד. הוא מלמדים קורסים מגוונים כגון תרבות וטכנולוגיה, רעיונאות, עיצוב ג׳נרטיבי (איך להשתמש בשפות תיכנות כחלק מתהליכי עיצוב), וגם הוראת תוכנות – גרפיקה, עיבוד תמונה ועריכת וידאו. 

מתוך נקודות הנחה שהתוכנות והכלים משתנים כל הזמן, הוא חושב שיש להכשיר את הסטודנטים למיומנויות ללמידת תוכנות ולאו דוקא פונקציות ספציפיות של תוכנה כזו או אחרת: 

״לדעתי הוראת תוכנות היא חלק בלתי נפרד מלימודי היסודות בעיצוב. בגלל שהעולם משתנה בקצב מהיר, ועולם העיצוב בפרט, אנחנו לא יכולים ללמד את תחום הידע כולו אלא מחפשים את העקרונות המהותיים שלו שיהיו נכונים לאורך זמן. בגלל שהתוכנות הן כלי העבודה המרכזי, הגיוני ללמד דרכן ובאמצעותן את יתר היסודות – צבע, צורה, טיפוגרפיה וכו׳. בחלק מהמקרים זה אפילו קריטי – קו באילוסטרייטור לא דומה לקו בפוטושופ, ואפילו צבעי היסוד שונים בעבודה עם מסכים. אבל הדבר נכון גם לכיוון ההפוך – אי אפשר ללמוד באמת את התוכנה בלי להבין את ההקשרים הרחבים יותר בתוך התחום אותו לומדים, את העקרונות שהם על-זמניים יותר מאשר התוכנות עצמן. וכך קורס של אותה התוכנה יראה אחרת אם לומדים אותו תלמידי תקש״ח, עיצוב פנים או צילום.

מבחינת היחס בין לימודי עיצוב בכלל ללימודי תוכנות, זה תלוי קודם כל במוסד וביכולת שלו להעניק מגוון קורסים, וליצור קשרים בין הקורסים השונים. מוסדות שמלמדים ״רק תוכנה״ הם אולי הכרח, כי לא לכולם יש את האפשרות ללמוד 3-4 שנים, אבל לימודים כאלה הם לא באמת יעילים. מאידך, גם בין המוסדות שמציעים קורסים לתוכנות מסוימות, יש כאלה שעושים עבודה רצינית מאד ומלמדים בעצם עיצוב דרך התוכנה. בצורה מתומצתת יותר, אבל כזו שלא מזניחה חלקים הכרחיים.

מהצד שני, יש בחלק מהמוסדות הגדולים גישה הפוכה שאומרת שלימוד תוכנות הוא בזבוז משאבים, ושזה דבר שסטודנטים צריכים ללמוד לבד. מנסיוני, הגישה הזו עדין לא הוכיחה את עצמה והיא מתאימה רק לאחוז קטן של סטודנטים. יש משפט משעשע ודי נכון שאומר שהבעיה עם אוטודידקטים היא שיש להם מורים גרועים. הנחת המוצא כיום היא שאדם מקצועי הוא אדם עם מסוגלות ללמידה והתפתחות בתוך התחום שלו, אבל זה לא דבר שקורה מעצמו. הוראת תוכנות נכונה מניחה מראש שהתחום חדשני ותזזיתי ושכל קורס מהווה רק נקודת מוצא. המשך המשימה היא על האדם עצמו, והוא יצליח בה טוב יותר אם הוא מגיע עם הרגלי עבודה טובים, והכרות מעמיקה עם ההגיון והרוח שבכלי העבודה שלו.״