במהלך הקריירה שלי עבדתי המון בחינם. בעיקר על פרויקטי צד. מדובר בסכומים מצטברים של בין עשרות למאות אלפי שקלים. מעולם לא הרגשתי פראייר, מלבד מקרים קיצוניים מאוד, והאמנתי במהלך העשייה שכל פרויקט טוב מביא עוד פרויקט טוב. זה מין גלגול קארמתי שכזה.
מה שהתחיל אצלי בפרויקטים קטנים יחסית, הלך והתגלגל לפרויקטים גדולים יותר – רדיו הקצה, מגזין uncoated ועוד. יש משהו בעשייה ללא תמורה יחד עם אנשים נוספים שמכניס לדרייב גבוה וסיפוק גדול.
את ההסבר לזה גיליתי כשקראתי על הנושא בספר ׳לא רציונאלי ולא במקרה׳ של דן אריאלי. הוא כותב שם על הסוגיה של עבודה ללא תמורה, ומה קורה כשמציעים לך סכום נמוך של כסף עבור משהו שהיית עושה במילא בחינם. נגיד, להרים ספה. אם אציע לך 20 ש״ח בתמורה – את תעלבי. אבל אם אסביר את הרציונל מאחורי המטרה הטובה – את תקפצי על זה באהבה ובחינם. כך עובד המוח האנושי וכלכלה התנהגותית על קצה המזלג.
כל מעצב צריך אג׳נדה חברתית
בשנתיים האחרונות החלטתי לתעל את היכולות העיצוביות שלי לאפיקים חברתיים. לעיצוב יש המון כוח לשנות, להזיז, להניע לפעולה. זה לא חדש הרי, זה מה שהכניס אותי לתחום מלכתחילה לפני עשור. הרגע הזה שעובר המסר – זה רגע מהיר שקורה גם בשמיעת מוזיקה. אני מאמין שכל מעצב צריך לאמץ לעצמו אג׳נדה חברתית ולדאוג לה, לטפח אותה. יש המון אוכלוסיות מוחלשות, אנשים פגועים, קהילות מוזנחות ע״י הרשויות, גזענות, אלימות במשפחה, ניצולי שואה, אגודות ועמותות. לא חסר, לצערנו.
לא כל המעצבים יזמים בנפשם, וזה תקין לגמרי, כמובן. לא חייבים להוביל את המהלך העיצובי, ואפשר להצטרף לצוותי עיצוב קיימים ולהתמקצע בחלק ספציפי — וידאו, מרקטינג, חווית משתמש, אתר אינטרנט. מעבר לתחושה הטובה והשינוי שתגרמו (בתקווה), יש פה יופי של אפשרות להעשיר את הפורטפוליו במרחב שמאפשר לכם הרבה מאוד ומוקיר תודה. מגייסים מחפשים היום את הערך המוסף של העובד, ופרויקט כזה בפורטפוליו מעיד לא מעט על האדם שמאחוריו.
לעיצוב יש המון כוח לשנות, להזיז, להניע לפעולה. זה לא חדש הרי, זה מה שהכניס אותי לתחום מלכתחילה לפני עשור
אני מוצא את ההתנדבות כאלמנט שמוחק את השחיקה בעבודה. נשמע הזוי, אך אמיתי להפליא. אם הייתי עובד 100% בעיצוב – אני לא בטוח שהיה נשאר לי כוח להתנדב, ולכן עברתי בשנתיים האחרונות ל-80% משרה ו-20% התנדבות, בין אם במגזין שהקמתי, רדיו הקצה ובעבודה מול עמותות וגופים שונים שצריכים שירותי חווית משתמש (למשל – ארגון MAX שהתנדבתי בו בשנה האחרונה). במגרש המשחקים הזה שמאפשר לי לעצב כרצוני מחלחלת ההשראה לפרויקטים מסחריים גדולים. יש בהם מרחב נשימה ש״אוסר״ על ה״לקוח״ להלחיץ, כי הרי העבודה נעשית בהתנדבות.
יתרונות ההתנדבות בעבודה
לסיכום, תתנדבו. יש בזה הרבה יתרונות. כמובן שחשוב להיזהר מניצול שמאפיין את התחום. לאנשים שלא מהשדה יש תחושה שעיצוב זה ככה על הדרך, בקלות. אין הבנה של מידת המאמץ וההשקעה. זכותם להגיד שהם מתחברים או לא מתחברים לעיצוב שעשיתם – אבל מפה ועד לזלזל בעשייה – אין מצב. זה שריר שלומדים לפתח עם הזמן וצריך לנהל דיאלוג בריא. גם עם שנים של ניסיון – עדיין עלולים להיפגע. אני כותב את זה מניסיון. יותר מדי אנשים לא מבינים את הערך של עיצוב, וכשהוא ניתן בחינם ללא תמורה, אתם לוקחים סיכון. שמרו על עצמכם בדרך ודעו להגדיר את גבולות הגזרה. עם כוח גדול באה אחריות גדולה.
