איזון הוא שיווי משקל, מוחשי או מופשט. אפשר להגיד שהוא שאיפה ברורה בכל תחומי החיים – עבודה, משפחה, רגשות ושעות פנאי. כאשר עוסקים בעיצוב ובאיור (שני תחומים הקרובים לליבי) אי אפשר ללמד או להצביע על כלל אחד ברור ליצירת איזון. האיזון בעבודה נובע בדרך כלל מעשייה, עבודה קשה וניסיון. עם זאת, כתבתי כמה עצות ונקודות מפתח ליצירת איזון בעיצוב ובאיור.
קומפוזיציה
קומפוזיציה היא תוצר של מיקום האלמנטים בעבודה, הגדלים שלהם, והעבודה עם המסגרת. יצירת קומפוזיציה מאוזנת היא בחירה, משום שקומפוזיציה יכולה לבטא גם ערכים ורגשות אחרים, כמו דיסהרמוניה, כעס או פחד.
כשאני מנסה לייצר קומפוזיציה מאוזנת אני חושבת בדרך כלל על שני נושאים – גדלים וכיוונים. קומפוזיציה מאוזנת בנויה בדרך כלל מחלוקה ברורה לאלמנטים גדולים, בינוניים וקטנים. בנוסף, המיקום של הצורות והחלוקה לקווים וצורות ישרות ואלכסוניות מאפשרת גם היא לאזן את הקומפוזיציה. כאן ההתבוננות היא כלי מרכזי, צריך לשים לב שהקומפוזיציה לא ״נופלת״ לשום כיוון ויציבה בתוך עצמה.
לדוגמא, בפוסטר של איזידרו פרר הקווים האלכסוניים והטקסט מאזנים את הרגליים של העכביש בצורה מתוחכמת וכך יוצרים יחד קומפוזיציה מאוזנת.
כשאני מנסה לייצר קומפוזיציה מאוזנת אני חושבת בדרך כלל על שני נושאים – גדלים וכיוונים… כאן ההתבוננות היא כלי מרכזי
חלל לבן
אחת הדרכים המרכזיות ליצירת איזון בעבודת עיצוב היא התבוננות בחללים לבנים (נגטיביים) במקום ולא פחות מבצורות שיוצרות אותם. חלל לבן אינו בזבוז של מקום אלא אלמנט גרפי מהותי המדגיש את הצורות ומאפשר קריאה נעימה יותר של התוכן. מודעות ובעיקר שליטה בחלל הלבן יוצרת עבודת עיצוב חזקה.
לדוגמא, בעיצוב ספרים החלל הלבן יוצר איזון בין גושי הטקסט הרץ, הערות השוליים, מספרי העמודים והפורמט. בעיצוב אותיות החלל הלבן חשוב במיוחד. אות טובה לטקסט רץ חייבת להיות מאוזנת לשם קריאה נוחה. כאן העבודה עם החלל הלבן מורכבת במיוחד כי צריך להתאים אותו לאות עצמה, למרווחים בין האותיות ולחללים הלבנים של האותיות האחרות בפונט. הגודל והצורה של החלל הלבן משפיעים בצורה משמעותית על איכות הפונט. שימוש בלבן הוא רלוונטי וחשוב אפילו באיור. החלל הלבן מאפשר להדגיש אלמנטים משמעותיים בתוך האיור וכך לייצר קומפוזיציה ברורה וקוהרנטית יותר.
צבע וגוון
אני משתמשת בשלושה קווים מנחים לעבודה עם צבע: קר וחם, צבעים משלימים וכהויות. שימוש בצבעים משלימים או בצבעים חמים ליד צבעים קרים יוצר בידול בין אובייקטים (גם בעיצוב וגם באיור). הדבר מאפשר להבחין בין פרטים וכך לייצר איזון בעבודה.
כאשר יש פרט שאנחנו רוצים להדגיש בעבודה, ניתן ״לנקות״ את הרקע שסביבו (להוריד ממנו פרטים חשובים אחרים) ולהשתמש בצבע משלים או בכהות שונה משמעותית. בנוגע לכהויות, אחת העצות הכי טובות שקיבלתי היא לעבוד קודם כל בשחור, לבן ואפורים על מנת למצוא את האיזונים הנכונים בין הכהה לבהיר ואחר כך להוסיף צבעים באותה רמת כהות.
המאייר הגרמני, Henning Wagenbreth, עובד על קומפוזיציות מורכבות ומלאות בפרטים ומשתמש בפעמים רבות בשיטה הזו. הוא צובע את העבודה כולה בצורה מונוכרומטית ורק אחר כך עובר לצבע. הדבר נכון לגבי איור אבל גם לגבי עיצוב פוסטרים, באנרים ואתרים ואפילו לגבי לוגואים. כאשר עובדים על לוגו, נוח להתחיל בשחור לבן, משום שלוגו שיהיה מאוזן בשחור לבן יעבוד גם בצבע.
אחת העצות הכי טובות שקיבלתי היא לעבוד קודם כל בשחור, לבן ואפורים על מנת למצוא את האיזונים הנכונים בין הכהה לבהיר ואחר כך להוסיף צבעים באותה רמת כהות.
גריד
גריד הוא רשת של קווים המחלקת על פי חוקיות מסויימת את הפורמט. בעיצוב, משתמשים בגריד על מנת לקבוע את הגודל והמיקום של האובייקטים בפורמט, ולא פחות מכך על מנת לקבוע את אופיים של החללים הלבנים. באופן היסטורי, הגריד שנחשב לשיא האיזון הוא גריד יחס הזהב של יאן טשיכהולד.
יחס הזהב הוא מונח בתחום המתמטיקה המתאר יחס גדלים הרמוני וחוזר במקומות רבים בטבע. גריד יחס הזהב מייצר גריד של תשע עמודות ותשע שורות בהן כל מודול מהווה נגזרת של הפורמט המקורי.
גריד הוא אמנם מתמטי, אבל יכול להיות כלי קונספטואלי להעברת מסר וגם בו מתמטיקה לא מספיקה וצריך להסתמך על העין. כאשר משתמשים בגריד צריך לאזן בין אלמנטים רבים. לדוגמא, בין רוחב הטור לגודל האותיות, בין גודל האותיות לגאטר (הרווחים בין הטורים) ובין רוחב הטקסט לשוליים. בסופו של דבר, כאשר כל האלמנטים בגריד מתייחסים זה לזה בצורה הרמונית, נוצרת עבודת עיצוב מאוזנת. אפשר לקרוא עוד במאמר הזה
היררכיה
היררכיה היא מערכת של דירוג ושל ארגון האלמנטים בעבודת העיצוב. מדובר בהחלטות מודעות מה הצופה יראה ראשון ומה אחרון, מה חשוב יותר ומה פחות. לייצר היררכיה ברורה זה בעצם ״לעשות סדר״ בעבודה, ועבודה מסודרת יותר היא מאוזנת יותר. כדי לייצר היררכיה צריך קודם כל להבין כמה ואילו סוגים של אלמנטים יש בעבודה.
ישנן דרכים שונות לייצור היררכיה – מיקום, גודל וצבע, למשל. בעיצוב ספרי קריאה, חשוב שהדבר הראשון שהקורא יראה הוא את גוש הטקסט הרץ. כמובן שהאלמנטים האחרים צריכים להיות קטנים יותר, אבל חשוב לא פחות שהמיקום שלהם יהיה מדויק.
קונטרסט
קונטרסט (ניגודיות) היא מילת מפתח בעולם העיצוב. שימוש חכם בקונטרסט מייצר איזון. לדוגמא, קונטרסט בין צבעים מייצר עבודת איור ברורה יותר שהפרטים בה לא נבלעים.
בעיצוב פונט, קונטרסט בין הקורות לעמודים מייצר אותיות מאוזנות וקלות לקריאה עבור טקסט רץ. קונטרסט בין סוגי משקלים או אותיות (בולד ולייט, סריף וסנס סריף) מייצר בידול והיררכיה בקריאה. כאשר מעצבים אותיות או עושים לטרינג ההחלטה על הקונטרסט והדבקות בה היא כלי מפתח, לכל האותיות צריך להיות בדרך כלל סוג וכמות קונטרסט זהים.
קונטרסט הוא לא רק הבדל דרמטי בין שחור ללבן, לפעמים כדי לייצר עיצוב מוצלח צריך לדייק מאוד בקונטרסט ולהכנס לניואנסים, לדוגמא – ריווח נכון בין שורות ובין אותיות, מיקום מדוייק של גוש הטקסט על הפורמט ואפילו יחס נעים לעין בין הדיו של האותיות לצבע הדף בספר קריאה.
יצירת עבודה עיצובית מאוזנת דורשת עבודה קשה, בדיקות מגוונות, התנסות והרבה שגיאות בדרך. חשוב להדגיש כי בסופו של דבר, על מנת ליצור איזון בעיצוב, צריך לסמוך על העין שלנו, על היד שלנו ועל הניסיון שלנו. עצות וכללים עוזרים להבין איך לגשת לנושא של איזון, אבל כל מקרה הוא לגופו ודורש כללים משלו ועבודה שמתאימה לו.
