כשעוד היה רק שם של בית ספר לעיצוב, היה סגנון הבאוהאוס חדשני ופורץ דרך. כיום רבים רואים בו את הסטנדרט הבסיסי ביותר לעיצוב טוב. נדמה כי חלק מהסממנים של הסגנון הפכו למובנים מאליהם.
הייחוד של הבאוהאוס נובע מהמטרה השאפתנית אליה חתרו המעצבים שעמדו מאחוריו: יצירת סגנון אוניברסאלי ופונקציונאלי, שישלב טכניקות מתחומי אמנות ועיצוב, יפרוץ גבולות מחשבתיים וגיאוגרפיים, ויאחד אנשים. יתכן שראיית עולם כזו תתפס בימינו כאידיאליסטית-נאיבית, אבל אין ספק שהסגנון שהתפתח בבית הספר באוהאוס הוא מהחשובים בהתפתחות העיצוב המודרני בכלל והעיצוב הגרפי בפרט.
השפעות השפה הויזואלית של התנועה ניכרות עד היום, ואנחנו כאן כדי לחקור – איך מדברים באוהאוס בעיצוב גרפי?
השלמת קריאה >> הבאוהאוס – תנועת עיצוב ששינתה את המאה
1. מינימליזם ופונקציונאליות
אם נחשוף את הדי.אן.איי של סגנון הבאוהאוס נגלה תמיד צורה מינימלית ופונקציונלית.
שאיפה למראה בינלאומי אחיד, ולייצור מכונה מהיר, יעיל ונגיש, הכתיבה אסתטיקה מינימליסטית. כלומר, עיצוב שמכיל אך ורק את האלמנטים ההכרחיים להעברת המסר.
מעצבי הבאוהאוס היו לחלוצי המינימליזם.
דוגמא מצויינת לעיצוב בן זמננו המתבסס על מינימליזם ופונקציונאליות כעיקרון מרכזי נמצא כמעט בכל בית – עלוני ההדרכה של חברת הריהוט השוודית איקאה.
בדומה לאידיאל הבאוהאוסי, העלונים האלו עוצבו כך שיהיו זולים לייצור המוני ויובנו על ידי כמה שיותר אנשים בכמה שיותר מדינות. ההוראות להרכבת המוצרים, שהן לעיתים מורכבות להחריד, מועברות למליוני לקוחות כמעט ללא שימוש בטקסט – האיורים קוויים, בשחור ולבן בלבד, ואין בהם פסיק מעבר למה שהכרחי.
2. צבעים ראשוניים
כחלק מעקרון ההפשטה של הבאוהאוס, לא רק צורה וחומר, אלא גם הצבע עצמו שאף לזקק את עצמו למקור.
זו הסיבה שאת הפלטה של צבעי הבאוהאוס מרכיבים צבעי היסוד – אדום, כחול וצהוב, ובנוסף אליהם – שחור ולבן הנייטרליים.
בנוסף, עודדה האסכולה לאמץ שימוש רציף במכונה כחלק מתהליך העיצוב. צבעי יסוד התאימו ליכולות המכונה של הימים ההם, והקלו מאד על יעילות ונגישות הייצור.
מזכיר לכם ציור של פייט מונדריאן?
– בדיוק. בפרק על ההיסטוריה של הבאוהאוס תוכלו לקרוא על הקשר ביניהם.
למרות הפלטה המצומצמת והפונקציונלית (ואולי דווקא בזכותה), הצליחו מעצבים לייצר מגוון עשיר ולהגיע לשליטה נפלאה בקונטרסט.
פלטת צבעים מובחנת היא בסיס מצויין ליצירת זהות אחידה, ולכן אין זה מפתיע שמותגים רבים אימצו את דרך העבודה הזו כחלק מהשפה שלהם.
כל אחת מהקומבינציות של צבעי הבאוהאוס, כבר שימשה מותג זה או אחר, אבל כאשר מצליחים לחדש ולהשתמש בצבע באופן מושכל מתקבל תוצר על זמני.
בהקשר לצבעי הייסוד, מתרחש בימים אלה טוויסט מעניין:
בקאמבק שעושה הבאוהאוס, הוא נצמד לשאר האלמנטים המאפיינים שמוזכרים כאן, אך בקטגורית הצבע – מרשה לעצמו לפעמים לסטות מהזיקוק האולטימטיבי ולהכניס ניואנסים של גוונים מרוככים ומתוחכמים.
3. צורות גיאומטריות מופשטות
כחלק מהמיקוד במינימליזם, ובהשפעת התנועה הקוביסטית, צורות מופשטות, קווים חדים ומדוייקים וגיאומטריה בסיסית הם מהמאפיינים הבולטים של התנועה.
דימויים פורקו ביד אמן לצורה המינימלית ההכרחית להעברת המסר, והפכו לאחד הסממנים המוכרים של האסתטיקה הבאוהאסית. יוכיח הלוגו של בית הספר.
בשנים האחרונות פירוק של דימוי לגורמים צורניים מופשטים נראה כמעט מובן מאליו. אלו אבני היסוד של שפת האיור הווקטורי הפופלרי, וטכניקה רווחת ליצירת לוגואים.
אחד החידושים המרעננים של השנים האחרונות בתחום הוא לראות את הטכניקה הזו מתורגמת דווקא לתנועה ולאנימציה, כמו במחווה הישירה והנפלאה של אדובי לבאוהאוס עצמו, או בסרטון העוסק בצבע הכחול, מבית moth, סטודיו אנימציה בריטי.
4. טיפוגרפיה סן סריפית
בבאוהאוס חיפשו צורות חדשות וקריאות שיתאימו לאידיאולוגיה החדשה, והגיעו לגופנים ולטרינג שהתאפיינו גם הם בצורות גיאומטריות בסיסיות ומרווח לבן מדוייק.
האותיות עצמן עוצבו ברוח form follows function, כלומר "צורה נובעת מפונקציה". זהו אחד מהעקרונות הבסיסיים שנלמדו בבית הספר (ונלמדים עד היום בבתי הספר לעיצוב)
. המאפיין המרכזי של הטיפוגרפיה הבאוהאוסית הוא שימוש בפונט ללא תגים, בניגוד חד לגופנים הכבדים והקישוטיים ששלטו בשוק באותה התקופה.
גם כיום הפונטים נטולי התגים פופולאריים מאוד, אם כי הצורך בהתאמתם לשימוש על מסך הכתיב מראה יותר מהודק ומלוטש.
4. גרידים נסיוניים
הגרפיקה הבאוהאוסית התאפיינה בגרידים שוברי-מוסכמות. אולי זה קרה הודות לעקרון ההתנסות שהנחה את הפדגוגיה של הבאוהאוס, ואולי – בזכות החופש והקריאות הגבוהה שצורות מופשטות מאפשרות.
כך או כך, מעצבי הבאוהאוס היו מהראשונים שעשו שימוש מסחרי בטקסט אנכי או מיושר לצורה, והתנסו גם עם יחסי גדול וקנטרסט.
זהו הישג לא מבוטל בתקופה שלפני המחשב, בה סידור לדפוס התבסס לרוב על תבליטים פיזיים והטיפוגרפיה באירופה הייתה ממושטרת לתכתיבים נוקשים.
האותיות עצמן עוצבו ברוח form follows function, כלומר "צורה נובעת מפונקציה". זהו אחד מהעקרונות הבסיסיים שנלמדו בבית הספר (ונלמדים עד היום בבתי הספר לעיצוב).
בבאוהאוס חיפשו צורות חדשות וקריאות שיתאימו לאידיאולוגיה החדשה, והגיעו לגופנים ולטרינג שהתאפיינו גם הם בצורות גיאומטריות בסיסיות ומרווח לבן מדוייק.
המאפיין המרכזי של הטיפוגרפיה הבאוהאוסית הוא שימוש בפונט ללא תגים, בניגוד חד לגופנים הכבדים והקישוטיים ששלטו בשוק באותה התקופה.
עקרונות הבאוהאוס, למרות היותם מתומצתים ומינימליים, הביאו להתפחויות רבות בתחום העיצוב הגרפי ולפרצי יצירתיות נפלאים. מעטים הסגנונות שזכו לתהילת עולם, ומעטים מהם אלו שעמדו במבחן הזמן – הבאוהאוס הוא מקרה נדיר בנוף העיצוב הגרפי, ובשל כך הוא ראוי ללמידה ולהערכה.
השלמת קריאה >> הבאוהאוס – תנועת עיצוב ששינתה את המאה
השלמת קריאה >> שפה חזותית של צורה וצבע
