ישראל בתחילת דרכה, כמדינה מתהווה, היתה תמונה ססגונית ביותר. נכרו בה תשוקה לפריחה ולבלוב, בד בבד עם קשיים קיומיים ומנטליים משמעותיים.
האם חשבתם פעם, עד כמה היו המעצבים הגרפיים (שלא קראו להם כך באותה תקופה) שותפים לעיצוב הזהות החזותית של הנוף הישראלי?
הם עיצבו סמלים לאומיים, שטרות, בולים, מדליות, כרזות, הסכמים, דגלים, ולאחר מכן גם חברות, עסקים ותאגידים.
אחד הבולטים שבהם הוא המעצב, דן ריזינגר.
ריזינגר עיצב כרזות, מבנים וסביבות חיצוניות, והגה לוגואים לחברות ולמוסדות שפעלו בישראל מאז קום המדינה. עבודותיו כוננו את התחביר של אותו נוף ישראלי מתהווה, וגם כיום הם מזוהים בבירור, חקוקים בזיכרון החזותי של כל ישראלי, ומעניקים לריזינגר מעמד ייחודי בתולדות העיצוב הגרפי בארץ.
אז מה היה כל כך מיוחד בעבודותיו של רייזינגר?
איך הוא הטביע את חותמו על התרבות החזותית בישראל, תוך שהוא מעצב ומפתח אותה?
דן רייזינגר – מילד למעצב
רייזינגר נולד ביוגוסלביה ב 1934, דור רביעי למייסטרים בצבּעות ודקורציה של מבני ציבור ובתי עשירים. המלאכה הזאת היתה כרוכה אז בידע רחב בהרבה ממה שאנחנו מכירים כיום. המקצוע הועבר מאב לבן, ובכל דור השתנה אופי העבודה.
ב- 1941 כשהכיבוש הונגרי פשיסטי זעזע את החיים, נלקח אביו של דן לעבודות כפייה מהם לא חזר, ב- 1943 דן והמשפחה עברו למצב בריחה עד לשחרור הרוסי.
ב- 1949 עלה לארץ, והתחיל לעבוד כצבעי עצמאי, 'אבל כל מה שלמדתי על חומרים, דבקים וצבעים באירופה לא תפס כאן. כאן היה רק סיד – וסיד כידוע לא מקבל שום פיגמנט'.
'למרות שלא היה אוכל והיתה תקופת צנע קשה, היתה תקווה שיהיה מצוין. נעשה, נבנה, נשתפר. היתה תקווה', מספר ריזינגר.
ב- 1950 הלך ריזינגר ללמוד בבצלאל, שם כבר בלט בכישרונו יוצא הדופן, לאחר מכן, התגייס לחיל האוויר ועיצב כרזות ביטחון וחוברות הסברה.
אחרי השחרור נסע לבריסל להשתתפות בתערוכה עולמית, שם נשאר כשנה וחצי ושאב הרבה השראה. את ההשראה הזו הוא נשא עימו גם כשחזר ארצה.
ריזינגר היה לחתן פרס ישראל לעיצוב לשנת תשנ"ח (1998) חתן פרס נורדאו לעיצוב (1974) וחתן פרס הרצל על תרומתו לאמנות העיצוב בישראל (1981).
מזהות תאגידית – למיתוג
בשנות ה-60 המושג "מיתוג" לא היה קיים. דובר אז על גיבוש "זהות תאגידית". דוגמה טובה לכך היא העבודה עבור אל-על.
בסיפור של אל על בולטים הקווים המנחים ואופן החשיבה וההתבוננות שאפיינו את מכלול עבודותיו כמעצב; חשיבה רחבה, ירידה לפרטים הקטנים, צבעוניות חד משמעית, יציאה מדו-מימד לתלת-מימד, הצעות ללקוח 'מעבר למה שהיתה בקשת העבודה' והרמוניה מושלמת בין עברית לאנגלית.
בשנים 1963-1961 עצבו המעצבים גו'רג' הים ואוטו טרומן את הזהות של חברת התעופה בת ה -12.
הזהות התבססה על מערכת דו לשונית מורכבת עם מגוון מופעים של לוגוטייפ חדש, שאפשרה שימוש בשפה אחת בלבד (עברית או אנגלית).
כשריזינגר הוזמן לעצב לוח שנה לאל על, הוא לא היה שלם עם המערכת הצורנית המסורבלת שגורם השימוש ב־2 לוגואים במקביל (עברי ולועזי). החיבור היה מגושם ומקוטע. ריזינגר ראה בכתב העברי את הביטוי החזותי המובהק למורשת הישראלית, לכן כשעבד על לוח השנה החדש, ניסה לטפל בלוגו הדו-לשוני, למרות שלא נתבקש.
בחיפוש אחר חיבור אורגני נעים יותר, הושיב ריזינגר את האותיות שיצרו היים וטרוימן זו לצד זו בשורה אחת, בשיכול של עברית ולועזית תוך שמירה על היררכיה וגודל שווים, כך שתנועת הקריאה היא דו־כיוונית בהתאם לשפות – מימין לשמאל בעברית, ומשמאל לימין בכתב הלטיני. כדי להתאים את האותיות זו לזו, היטה את העברית כך שתתאים לזווית של האות A ותיצור דינמיות וחזרתיות במפגשים בין ה־L הריבועית והישרה ללמ"ד המוטה והזוויתית.
הלוגו שהרכיב חרג מההגדרות של הים וטרומן, שלא קיבלו אותו להצעה לתדמית – אך איפשרו לו לעשות בו שימוש חד פעמי בגב לוח השנה שעיצב.
הוא המשיך לעצב לאל־על מודעות, כרזות, לוחות שנה, ברכות שנה טובה, שי לנוסעים ועוד. בולטת במיוחד סדרה של 18 כרזות, לפרסום היעדים החדשים שאליהם טסה אל על. בכל אחת מכרּזות הסדרה נהפכות האותיות A או L בשם EL AL לאיור גרפי מינימליסטי של אייקון פיגורטיבי.
עם רכישת מטוסי הבואינג 747, הזמינה החברה מכמה מעצבים הצעות לצביעת המטוסים החדשים. הצעתו של ריזינגר נבחרה, ולראשונה נתנה לו הרשות להשתמש בלוגו שעיצב עוד ב- 1963. ללוגו האופקי היה יתרון משמעותי בהצבתו על גוף של מטוס, והוא נבחר כלוגו החדש והרשמי של אל על.
ריזינגר קיבלת לידיו את הזהות התאגידית של החברה, ותוך שנתיים-שלוש שינתה אל על את פניה. בניגוד למונוכרמטיות של הים וטרומן בשחור לבן ובכחול כהה, נצבעה אל על בכחול בהיר ובזהב.
ריזינגר עבד עם החברה יותר משלושים שנה, והיה מעורב בכל פרט – פנים וחוץ של מטוסי הנוסעים, נראות של רכבי תפעול וציוד, עיצוב חללי פנים, אריזות ומוצרים, שילוט, תערוכות, קירות ואובייקטים דקורטייבים. כל אלה לוו בסקרנות ובהתלהבות מטכנולוגיות חדשות של ייצור, דפוס, ושימוש בחומרים ובמשטחים מגוונים.
טבע – לוגיקה בצורה וצבע
פרויקט נוסף ומעורר השראה הוא עיצוב התדמית והאריזות לחברת התרופות הישראלית 'טבע'.
העיקרון הצורני הלוגי של אריזות החברה, ממחיש את צורת החשיבה של ריזינגר לאורך השנים – למצוא פתרון כולל למערך השלם.
על מנת להקל על הרוקח בבית המרקחת למצוא את הקופסה הנכונה, יצר ריזינגר סדרת צורות לפי קבוצת השתייכות למשפחת התרופות, וכן פלטת צבעים ייחודית לכל סדרת מוצרים באותה משפחה. כך נוצרה שפה ויזואלית אחידה לסוגים רבים ושונים של תרופות, שפה שמזוהה בבירור עם חברת טבע, עד היום.
סופרגרפיקס – צבע בממדי ענק
תחום נוסף שריזינגר עסק בו במסגרת החשיבה העיצובית הרוחבית היה הסופרגרפיקס.
סופרגרפיקס הוא שילוב של אלמנטים גרפיים וטיפוגרפיים בממדי ענק, המוטמעים בתוך בניינים. מילים ודימויים משולבים כחלק מארכיטקטורת הבניין, ולא כאלה שנוספים עליו, כשלט חיצוני על קירות.
העיסוק בתדמית חייב אותו לצאת מהסביבה הסטרילית של הגרפיקה הדו־ממדית (לוגו או כרזה), אל העולם התלת ממדי, תוך שיתוף פעולה עם אדריכלים ומעצבים מתחומים אחרים.
בצורה כזאת הוא 'צבע' את מפעלי חברת טמבור, ובכך השלים את הזהות המותגית לכדי שטחים עצומים. דוגמה נוספת היא מפעל 'מקסימה' בנגב – שהשימוש הפונקציונלי בצבע נוצל ליצירת סביבה צבעונית בשממה המדברית של הנגב.
גם בפרויקט לתעשייה האווירית הגדיר רייזינגר את פלטת הצבעים של מבנים, על פי המתחולל בתוכם.
לסקרנים – זאת רק ההתחלה
לזכותו של ריזינגר נזקפים עוד המון פרויקטים פורצי דרך ומעוררי השראה, ואת כולם היה נכון לכלול במאמר זה, אבל לשם כך כבר נזדקק לספר שלם… ואכן, ספר מעולה כזה כבר נכתב בהוצאת מוזיאון ישראל – יצירותיו ופועלו של ריזינגר – והוא מומלץ לכל מעצב. הספר יצא לאור, בעריכת דן הנדל ועדי אנגלמן, בעקבות תערוכה שהתקיימה במוזיאון בשנת 2017, וניתן לרכישה בחנות המוזיאון.
כזכור, גם אנחנו בהפורמה יזמנו סיור מודרך וביקרנו בתערוכה המדהימה ההיא.
התוכן למאמר זה, כמו גם חלק גדול מהתמונות, נשאבו מתוך הספר.
לסיום, נשפוך צבע בתנועה
והנה סרטון מקסים שהפיק ניצן רוזנברג על עבודתו של רייזינגר, כפרויקט גמר במכון הטכנולוגי חולון.
העבודה דימתה פתיח לתכנית הבוחנת את התפתחות העיצוב הגרפי בישראל תוך התמקדות במעצבים המייסדים.
"כל פרק עוסק בנושא מסוים דרך התמקדות בפועלו של מעצב ספציפי והפתיחים מציגים את שפתו, רוחו ופועלו של כל מעצב כהקדמה לפרק."
קבלו את הפתיח על רייזינגר, שמצליח להעביר את הרוח והצבע גם בפורמט של תנועה.
המאמר מרתק ומחכים.
תודה שהבאתם אותו, סוף סוף, כהשלמה וסיכום לביקור בתערוכה!
תודה א. וייס. שמחים לקבל פידבק.
וואו מדהים
מענין להכיר מעצבים שחיו בינינו
המון השראה ובהחלט מגרה לנסוע ולראות מקרוב
בהחלט. תודה תמר!
זה מרתק לראות תהליכים של מעצבים בעלי שם מהעבר, ולראות איך גם הם התקשקשו עם שרבוט הסקיצות.
מעניין אותי מאוד לחקור את המניעים של רייזנגר לעיצוב הלוגו של טבע, אמנם אנחנו כ"כ מכירים אותו שזה לא נראה לנו מוזר, אבל במבט מעמיק אני שואל את עצמי למה זה כ"כ שמן ואגרסיבי, ברוחי אני מדמיין לחברת תרופות לוגו הרבה יותר עדין ורך?
—
אגב, טבע התמתגה מחדש, מעניין אם מישהו יודע על התהליך, מי המשרד המבצע ?
בספר של רייזינגר יש הסבר על הרצון לשדר חברה יציבה ובעלת מוניטין, למרות היותה צעירה במדינה צעירה.. כנראה זאת הסיבה..
ולגבי המיתוג מחדש של טבע, יש עליה ביקורות מכל מיני כיוונים ועל יעילות המהלך של המיתוג שדורש עלויות אדירות (כולל החלפת כל אריזות טבע)
מי שאחראי על המיתוג היא חברת המיתוג הבינלאומית "פרופט"