הגריד הטיפוגרפי הוא מאבני הפינה של העיצוב הגרפי, ומהכלים החשובים לסידור טקסט ודימויים. גריד, או רשת בעברית, הוא מערכת של קווים המחלקת שטח נתון על פי חוקיות שנקבעה מראש. בעיצוב גרפי הקווים מחלקים את הפורמט, והמעצב משתמש בהם כדי לקבוע את גודלם ומיקומם של אובייקטים ומרווחים בקומפוזיציה. באמצעות שימוש בגריד, ניתן לייצר מקצבים מעניינים, חלוקות היררכיות ברורות וקומפוזיציות מדוייקות. גריד מסייע למעצב לייצר קומפוזיציה בה כל האלמנטים מתאימים זה לזה, כפי שקוביית לגו אחת מתאימה לשנייה.
קצת היסטוריה
מימים ימימה
ממש כמו השורות במחברת כתיבה תמה, מערכות גריד החלו כקוי עזר לשורות בכתבי יד. שימוש בגריד המשיך באופן טבעי לסידור דפוס בלט, שם כל אובייקט עשוי מבלוק מתכת פיזי, עליו התבליט. קווי הגריד המשיכו לסייע לדפסים בסידור טקסט לאורך שנים, גם אם בצורה הבסיסית ביותר.
עם המהפכה התעשייתית, ירדו עלויות הייצור, והדרישה לעבודות דפוס הפכה אדירה. מערכת של גריד שימשה לחלוקת הדף למקטעים קטנים יותר שהתמלאו במודעות פרסום. ככל שהמקטע גדול יותר – המודעה הייתה יקרה יותר. הגריד הפך לשיטת תמחור.
תנועות כמו הפוטוריזם והבאוהאוס חקרו את גבולות השימוש במערכות גריד, ושיחקו בתוך המגבלות שהן מציבות.
סוגי גריד
ישנם מספר מבנים קלאסיים של גרידים, אבל הכל תלוי בנו, המעצבים. אין חוקים נוקשים בנוגע למה הוא יכול או לא יכול להיות. כל אמצעי שיעזור לנו להגיע לתוצאה סופית טובה – יתאים לשמש כגריד. ובכל זאת, ניתן לשפוט ולהגדיר מערכות גריד מוצלחות יותר ופחות. אחד המדדים העיקריים הוא חוקיות פנימית עקבית, כלומר שימוש עקבי בגריד כבסיס לקבלת החלטות.
ניתן להשתמש בסוג שונה של גריד כדי להעביר היררכיה של מידע או אפילו רגש מסויים.
גריד כתבי יד
הגריד הפשוט ביותר מורכב ממרובע אחד, המגדיר את השוליים של הפורמט. במקרים רבים יחסי הגובה/רוחב יתבססו על יחס הזהב, מונח מתחום המתמטיקה המתאר יחס גדלים הרמוני וחוזר במקומות רבים בטבע.
גריד עמודות
כשמו כן הוא – מחלק את הפורמט לעמודות, והמרווחים ביניהן. גריד עמודות מאפשר טווח רחב של משחקיות במיקום הטקסט והתמונות, ולכן הוא אחד מסוגי הגריד הנפוצים ביותר, בייחוד בפרינט. הביטוי "כתיבת טור בעיתון" נובע מהחלוקה הרווחת של עמודי העיתון לטורים. כדי לחזק את העקביות בנראות ניתן להוסיף גם קווי רוחב במרווחים שונים.
גריד מודולארי
מורכב משורות ומעמודים, במרווחים זהים. על המעצב להחליט אילו מהמקטעים שנוצרו "להפעיל", ואליהם להכניס את התוכן. הסגנון מזוהה במיוחד עם העיצוב השוויצרי המודרני של ג'וזף מולר ברוקמן וקארל גרסטנר.
גריד היררכי
כאשר עיקר החשיבות היא הדגשת החלוקה ההיררכית, גרידים יורכבו לרוב ממספר מרובעים בגדלים ובמרווחים שונים, ולא בהכרח מקווים החוצים את הפורמט לאורכו.
דוגמה קלאסית לגריד היררכי היא המבנה של דף גמרא. זוהי שיטה אוניברסלית הרווחת היום גם בעיצוב למסכים.
לצאת מהקופסה
הגריד הטיפוגרפי הוא אולי אבן יסוד, אבל הוא לא תורה מסיני. אומנם קומפוזיציות מוקפדות של טיפוגרפיה מודרנית מחזיקות במבחן הזמן, אבל היום, בעידן הפוסט מודרני, יש לא מעט מעצבים שבוחרים לשבור את הגריד ולעבוד קצת אחרת. בכל זאת, מדובר במקצוע יצירתי.
שבירת גריד, או עבודה בלעדיו, מייצרת עיצוב אקספרסיבי, בולט וחזק. זו דרך מצויינת להדגיש אלמנט חשוב בעיצוב, או להעביר את הייחודיות של התוכן. אפשר למתוח אלמנטים לכל רוחב הפורמט, לתת להם לעלות אחד על השני, או לשחק עם גדלים וצורות – יש כאן המון מקום להתנסות ומחשבה.
קו הסיום
"הגריד הוא כלי עזר, הוא לא ערובה להצלחה. הוא מספק מספר אפשרויות, וכל מעצב יכול לחפש בעזרתו פתרון המתאים לסגנון האישי שלו. אך יש ללמוד כיצד להשתמש בגריד; זוהי אמנות הדורשת אימון."
ג'וזף מולר ברוקמן
לשימוש בגריד יתרונות רבים. הוא מאפשר לנו הפוגה מאימת הדף החלק, מקצר תהליכי עבודה, מסייע בקבלת החלטות ועוזר בשמירה על עקביות.
מצד שני, גריד דורש גם לא מעט תרגול ומחשבה. בקלות ניתן ליפול לאוטומציה ואחידות, ולשכוח בצד את היצירתיות והמקוריות. זהו כלי חשוב ובסיסי שאין שני לו בעבודה גרפית, והשליטה בו יכולה להיות ההבדל בין עבודה חובבנית למקצועית.
למרות כל ההסתייגויות, העולם מסביבנו מלא בדוגמאות לשימוש נפלא בגריד, מהן ניתן לקחת השראה לעבודה הבאה שלכם, בכל מדיום או פורמט. אז קדימה, שרטטו!
כתיבה נהדרת והמחשות מצויינות!
פשוט נהניתי
תודה יובל
פוסט מקסים, כתוב מתומצת ומעביר את המסר
נעזרתי בו תודה לך וכל משפחת הפורמגזין
תודה לך חני 🙂 למדתי המון גם אני בתהליך הכתיבה, ושמחה לשמוע שמצאת את המאמר שימושי
כתבה שימושית מתומצתת ונחוצה! תודה
אשמח לשמוע המלצה על ספר עברי בנושא גריד
יש?
הי אילה,
לי לא יצא לפגוש ספר בעברית בנושא,
אולי יש ואני לא פגשתי? 🙂
כתבה מהממת. סוקרת נפלא את הנושא
והדוגמאות שהבאת מצוינות!
.כחובבת של תחום העימוד המועצב- מוצאת את עצמי חוזרת לקרוא אותה שוב ושוב…